חזרה ליצירות
שירים

ידידי המשורר

עצמי עצמי | (21/07/2013 00:19) | 82 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

ידידי המשורר


בְּקִיר חָדְרוֹ נָעַץ שִׁירֵי אִיּוֹבָיו שֶׁכָּתַב
טוֹבֵל מִדֵּי בֹּקֶר מִקְוֶה בְּדִידוּת צוֹרֵב.
רַק לְעֵת צָהֳרַיִם שָׁחוּחַ בַּכְרַךְ מְהַלֵּךְ
בְּבֶגֶד מְקֻמָּט ושָׁחוּק לְבֵית-הַקָּפֶה.

שְׁאֵרִית שֵׂיבָתוֹ מָשַׁח בְּשָׁחֹר נְחֻשְׁתִּי,
גַּבּוֹת לָבָןאָפֹר תְּלוּיוֹת מֵעַל עֲדָשׁוֹת
עָבוֹת חוֹצְצוֹת עֵינַיִם תְּכוּלוֹתאֲפַרְפַּר
מֵעוֹלָם מְגֻרְעָן מְטֻשְׁטָשׁ כֻּלּוֹ,
מֵשִׂיחַ עִם עַצְמוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ, לְעִתִּים
עִם אֱלֹהָיו, פּוֹרֵשׂ שְׁתֵּי יָדָיו לִצְדָדָיו
בְּאֵין מִי שֶׁיַּקְשִׁיב.

לְמִי מִזְדַּמֵּן, מַרְאֶה אֶת שִׁירוֹ הֶחָדָשׁ
אֲשֶׁר שָׁאַב לְתוֹכוֹ מִמַּעְיָנוֹת תְּהִלִּים,
מַצְבִּיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת עַל שְׁנִינוּת חַדָּה
מְדוּדָּה, צִּינִית, וְשָׁב קוֹרֵא בְּהַטְעָמָה
מַבְּסוּט מִגְּאוֹנִיּוּתוֹ שְׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ,
מִתְחַנֵּן שֶׁיֹּאמְרוּ "נִפְלָא!",
שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ - "הַמְּשׁוֹרֵר",
מְבָרֵךְ אֱלוֹהָ שֶׁיָּנַק עִבְרִית מִלֵּידָתוֹ. 

כְּאֶחָד מִידִידֵי אִיּוֹב מִתְקוֹמֵם:
"הַאִם הוּא יָדַע
כְּשֶׁכָּתַב אֶת הַמַּחֲזֶה
שֶׁכָּךְ זֶה יִהְיֶה?!"

עָט עַל שְׁיָרֵי גַּעְגּוּעָיו לַנָּשִׁים שֶבְּחַיָּיו,
עָטִים עָלָיו לֵילוֹת מְלֻבָּנִים לְלֹא רַחֵם
מְחַכֶּה לַמָּסָךְ הַשָּׁחֹר שֶׁיִּפֹּל כְּבָר וּבָא 
הַשַּׁחַר מִסְתַּנֵּן לְאִטּוֹ מֵחֲרַכֵּי הַתְּרִיס, 
חוֹשֵׂף קִירוֹת קְלוּפִים שְׂרוּגֵי סְדָקִים,
וְקוּרֵי עֲיֵפוּת שֶפַּשְּׁטוּ בִּפָּנָיו הַקְּמֻטִּים, 
וְנִרְדָּם.

אֶת עֱזוּזֵי כְּמִיהָתוֹ לֶאֱלֹהִים הִסְתִּיר מִפָּנַי.
רַק אֶתְמוֹל זִנְּקוּ מִשִּׁירוֹ וְהָיוּ לְמִרְכֶּבֶת אֵשׁ נְבִיאִית -
תִּקּוֹב הֲרָרִים, תְּדַלֵּג תְּהוֹמוֹת וְיָמִים, תִּסּוֹק אֶל בְּעַד
רְקִיעִים וּשְׁמָשׁוֹת וְלֹא תֵּעָצֵר עַד יַגִּיעַ - וְיֶחֱזֶה.

וְהוּא מַאֲמִין, שהַמַּחֲזֶה אֵינֶנּוּ נִגְמַר כָּאן בְּבוֹר אָפֵל
אֲשֶׁר פּוּחְלָצוֹ יּוּרַד אֵלָיו לְקוֹל סִלְסוּלֵי חַזָּן לְרַחֲמָיו
וּמְעַט יְדִידָיו שֶׁיֹּאמְרוּ בִּקְצָת גִּחוּךְ:
"הָאָהַב אִשָּׁה? אִשָּׁה אָהַבְתוֹ?"

לוּ יְהִי 
יָאִיר לוֹ אוֹרוֹ
וְנֻחָם בּוֹ.




------------------------------------------------------

תגובות

חזרה ליצירות