סיפורים
שיעורי בית - 23.08.2013
זהו אוטוטו מסתיים לו החופש הגדול. הורים מכל קצוות הארץ יצאו במחולות
וירקדו הורה עד אור הבוקר, בעוד ילדיהם שעוד לא הספיקו להתאבל על פרידתם
בטרם עת של סר יהודה לוי מה-QueeNinet יצטרכו לשאת בגזר הדין שיכנס לו
לתוקף ממש בדקות הקרובות - חוזרים לבית הספר. לאאאאאאאאאאאאאאאא. אם אתם
שואלים אותי זה ממש גובל בחוסר אחריות ובחוסר רגישות. אז רגע לפני שבית
הספר שב להיות הבייביסיטר המתעלל של
ילדינו, כזה שרק בכלבוטק נבין עד כמה, אני רוצה שנעצור לשניה ולהפנות שאלה
לכל אמא וכל אבא שצופים בנו כעת - האם אתם באמת יודעים לאיזה מערכת אתם
שולחים את ילדכם מידי יום ועד כמה אותה מערכת והמורים תורמים להם ? בתור
ילד תמיד הכניסו לנו לראש שציונים טובים הופכים אותנו לאנשים טובים,
מוצלחים, חכמים ונעלים בעוד שאם חס וחלילה נכשלנו אנו פשוט צריכים לקבל את
העובדה שאנחנו חלק מפס הייצור הדפוק שהגיע לעולם. שטיפת המוח הזאת בנתה כאן
עולם שבוחן אותנו על פי מספר ולא על פי אישיות. תחשבו רגע על המילה הזאת
נכשל וכל מה שמשתמע ממנה. זה לא עוד סתם מילה, זאת עילה לטיפול פסיכולוגי
רב שנים. בתור ילד כשאתה מביט בדף ש"צועק" לך אתה כישלון זה משהו שאנו
לוקחים באופן אישי ואף אחד עוד לא השכיל להבין את זה. צריך לשנות את
הטרמינולוגיה בדחיפות אף אחד כאן הוא לא כישלון, אף אחד כאן הוא לא מצטיין
ולא מושלם. אנחנו זה אנחנו - שונים ומיוחדים בדרכנו שלנו ואנחנו יודעים
שנשנה את העולם לא על סמך מספר על נייר, אלא בגלל שכולנו חולמים ויש לנו כל
כך הרבה מה להעניק ואף מערכת לא תגיד לנו אחרת. אם חושבים על זה בית ספר
הוא כמו הפיק אפ בר הראשון שלנו. כולנו שם כדי לחוות ולגלות עולמות חדשים
אנשים חדשים הבעיה שיש את המורה שבמקום להפוך את החוויה למהנה היא הופכת
אותה לדי מענה. אתם לא חושבים ?
אתה יושב בשיעור מנומנם וחצי בעוד
מקריאים לך חומר שמענין ככל שיהיה אתה מפספס אותו ולמה ? בגלל השיטה. בגלל
המורה. רוב המורים מסרבים לקלוט שהמקצוע שלהם זה לא סתם עוד יום עבודה, זאת
זכות גדולה. גדולתו של מורה היא לא בידע שיפגין אלא בצורה בה הוא אמור
לחיות ולנשום את המקצוע אותו הוא מעביר. פה אין זמן לטעויות אתה צריך להיות
שחקן טוטאלי ולרתק קהל שלם, ולא רובוט עם 2 פונקציות בקושי. צריך להבין
שבמצב הנתון כיום אין באמת צורך ברוב המורים, כי לקרוא כמו תוכי ולהעמיס
חומר ב-45 דקות לתוך המוח כמו רובוט גם אני יודע וזה עוד תוך כדי שאני
מזמין את מלכת הכיתה לשוט מיץ פטל כפול על חשבוני.
אז רגע לפני שנפתחת
לה עוד שנת לימודים חדשה שהמילה חדש זה הדבר האחרון שצץ במוחנו הקודח אני
קורא לכולכם מורים (לא כל כך) יקרים תפנימו. לצעוק עלינו, להשפיל אותנו,
לקרוא להורים שלנו זאת לא שיטת לימוד זוהי בורות לשמה שלא מכבדת אתכם לא
כמורים ולא כבני אדם ולא מכבדת את המערכת אותה אתם מייצגים. אתם אמורים
להיות פרזנטורים למען השם וכרגע מערכת החינוך נראית כמו שרשת פוקס תראה אם
היא תחליט לפטר את נועם טור ותבחר בדובי גל - קטסטרופה.
היה מעניין
אולי לנסות לעבוד אתכם בשיטת הפסיכולוגיה ההפוכה. כל מורה שימשיך בדרכו
הכושלת והמכאנית יזומן יחד עם הוריו ליום הורים כשמי שיעביר עליו ביקורת
יהיה כמובן התלמידים. מי אם לא הם ?
תראו מר וגברת המורה הוא משעמם
אותנו בטירוף לא מפסיק לצעוק עלינו בשביל זה אנחנו לא צריכים אותו יש לנו
את ההורים שלנו מספיק על הראש ומה זה הציונים האלה ? לא מקובל עלינו. תראו
אנחנו לא רוצים לעשות את זה אבל עוד סמסטר כזה ולא תהיה לנו ברירה אלא לפטר
אותו ולהביא אלטרנטיבה חדשה ומרעננת במקומו. אולי אז אחרי שמורים יעברו את
אותה השפלה שהם מעבירים את תלמידיהם אולי כאן תבוא היישועה. אם נחזור לרגע
למציאות, גם את ה"יום הורים" אני אף פעם לא הבנתי הרי זוהי אטימות לשמה
והפעם זוהי אשמתכם הורים יקרים. אולי השנה במקום להקשיב למורה אמהות ואבות
יקרים שלי תקשיבו לנו. תאמינו לי שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים ולנו
אפילו לא משלמים על זה כסף.
אסיים ואומר כי בעיני רוב המורים הם בזבוז.
הם בכלל לא הבינו את הקונספט. חיים להם בבועה המקובעת המיושנת והאטומה
שלהם ולא מעונינים לצאת ממנה. זה תפקיד המערכת לזהות ולהבין שמורה טוב הוא
לא זה שמלמד את החומר, אלא זה שפשוט מלמד ועושה את זה מכל הלב. נלסון מנדלה
אמר פעם : "החינוך הוא הנשק החזק ביותר שאתה יכול להשתמש בו כדי לשנות את
העולם" כמה שהוא צדק. החוכמה היא לדעת איך להשתמש בכל הכוח שזה עתה קיבלת
וכמו כל גיבור על לדעת לנתב אותו כדי להציל את העולם, כי מורים יקרים אתם
קיבלתם כוח להשפיע על כיתות שלמות ולהעשיר כל אחת ואחד מהם אז במקום להפנות
לנו אצבע מאשימה מי שצריך להתחיל לעשות שיעורי בית זה אתם.
