בבת העין

בבת העין   יהודה בן יחיאל

מן השאול עָלִית וקמת בבת העין

איכה ישבה בדד חלפה כהרף עין

נפשי תָּגוֹן איך הייתה לבת אַיִן.

תמימי דרך על שער בת עמי

שָׂרְדוּ כל פלך מיום שלח את עמי

אוחזים בכנף עטרת זה זכרי וזה שמי.

יְגוֹן לבי הלא למשמע אוזן

בטרם שַׂבְתִי אין אמונה אנשי אָוֶן

דור מקים שמט רגליו באין עוגן.

חומות מוסר פרוצים לארבע רוחות

קולות רוויים יעלו פרץ אנחות.

שַׁחַר, שֵׁכָר הוללים יעטוף

גוֹאֶה על חוף לנוע בארץ טוב.

שני בתים צמחו כאלה וכאלון

ידינו שָׁנִי הכתימו עָבְשׁוּ כרימון

אלפיים שנות ירדנו שַׁמָּה ושממון

סְכוּ וָזוֹכּוּ כעת חיה בני אב המון

26/8/2013

               כל הזכויות שמורות