קו האופק של החגים

בואי ספינה,

הרימי עוגן,

את...!, בואי עגונה...

הנה שרידַי, בכף אוסף,

קחיני, מכוֹנה מעוּנה,

שׂאיני בחיקך,

בימים נוראים,

על גלים סוערים.

בחבלי תשרי כבול,

על תורן הזמן,

מלופף בסרבול,

מַלָּח מנומנם,

מודד עומקי הזמן,

החולף כשרטון,

מציין "אבדון".

והרוח נושאת,

כוונות של סליחה,

קול נהי ונטיפי שִׁכְחָה,

לאיטה דעכה.

השאלה שחולפת,

על דפי מחילה,

הכּוֹרָה מנהרות,

לתשובות וסייגים,

רחוק מֵרחוק,

מֵעֵבֶר,

לקו האופק של החגים.

 כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי