שירים

זמן מחושמל


הרגעים היו באים
עולים רגלים
ועוברים במעברים
פליטים מערים
הנצורות
שהזמן
שפך על אבניהן
המבוצרות
שמן רותח
והתן בין ההריסות
בא אורח מילל
שחשבו זואולוגים
זה זן שנכחד

השערים היו צרים מלהכיל
בו זמנית את כל הבאים
הנסים על נפשם

רכושם לא נותר
יותר מסתם חפצים
מושלכים.

הם היו צרורות אנשים
נצורים בתוך נפשם

אפשר היה לראות
מתחת לרבבות
בכל הפינות
מחצלות מונחות

כמו החול וההבטחה
שלא כל כך צלחה.

בשמים הכחולים
לא היו כוכבים
ולו אחד לספור
להתחלה
למשאלה
שיופל לחול
לבחון בו את היסודות
המרכיבים

סודות כוכבים זורחים.

אפשר ליפול אפיים
על זו הארץ
בתפילה
או בהערצה

כמו בפסטיבל גדול
של מראות וחזיונות
מאמרגן שהזמין
את סולן הפינק פלויד
והניח אותו מזמר
בשדות השיפון

בדרך בואכה לחברון
בית לחם
ירושלים
הדרכים היו מפוקקות

למענו נפערה וניגרה
נקבת מחילת השילוח
שיבואו המים
ישטפו בהם פנים
יסירו אבק

שדבק מתלאות
הגעגוע

"לחומה"

בפינה הוקמה במה

השדה הפך גינה

יוסדה זירה

בחורים החשוכים
נחצבו שקעים נקודות
 
מי שירצה יתקע בשקע
או בחצוצרה
יתקבע
או יתחשמל
או ימלמל

והבאים זרמו נחילים
והמראות
כאז מימים קדומים
שהיו חמת חלילים
צלילים הומים
על מחאות קדומות.

היו ישובים המראות
סובבים בבימות
שנים אחדות
או ימים

יוצאים שבים ובאים
במחולות
או לחולות
חוזרים מחזורים

חלקם לא שבים

את מקום הנספים
תופסים אחרים נוספים

אנשים מטיבם שהם מתווספים
או מחסירים

מכאן ניתן לראות לאופק
למרחוק עד דום דופק

השמש בעמק האיש שבכה

ואת עמק הברכה
שלא פרחה

וטפטוף החמה
בעת דמדומה
המתווסף
לאדמה
הופכת רגעים אדומה
וחוזרת שבה
למקור גוונה
חומה.

כל הפליטים היו שם

אפשר היה לראות
אותם בכל הצבעים

והגזעים

אפילו את שאריות
דברי הנביאים

שהיו עולים ובאים
עייפים מאובקים
רוחות  מילים
נישאים על כתפיהם
כינורות
ועולליהן זרדים אוחזים
בענפי הערבות
הבוכיות

מכמותם נותרו עלים אחרונים
במחנות, האוהלים הזמניים
נשים בודדות
ועוד יחיד ארוך זקן

גם הילד הקטן נגן הכינורות
זה שעוד זכר את הערבות הבוכיות
החל ללמוד בגן הזמני
כיצד פורטים על פי תווים

כיצד מתעלים
צלילים של כינורות
וזיכרונות מענפי ערבות
בוכיות ויבשות

לרוק כבד המופק

מגיטרות חשמליות

הזמן הזה תצפית
עכשווית
מעלית חשמלית
העולה אחוזה בחבל
סיבי מתכת
למרומים
למגדל בבל

 

 

 

 

תגובות