הפתק-סיפור מקורי

פתקה, פתקים, פתק-

 בהתקרב יום הכיפור יותר ויותר אנשים הולכים לכותל המערבי ושמים פתק בין אבני הכותל.

מה כותבים בפתק?  האם באמת מאמינים שהכתוב יקרא?

מרים ,אישה נשואה אך לא מצליחה להרות, לא מאמינה בזה.

לא מאמינה שפתקה שנטמנת בין אבנים יכולה להביא לה ישועה-פרי בטן.

עברו שנים, מרים עברה המון טיפולים וכלום.

יום אחד הגיעה אליה חברת ילדות, חברה טובה,

נפגשה אותה חברה עם מרים, ואף התארחה בביתה ,

תוך כדי שיחה מבקשת החברה ממרים שתלווה אותה לירושלים,

אמרה לה-זה זמן רב משהו מטריד אותי מאד והייתי רוצה לבקר בכותל המערבי ולהתפלל שם,

מרים השתוממה מאד ושאלה את חברתה- ממתי את נהית מאמינה בתפילה?

ענתה החברה-תראי יש לי בעיה ואני לא מצליחה לפתור אותה-קשה לי מאד.

עשיתי כל מה שיכולתי ואם אני כבר כאן, בישראל, חשבתי למה לא ללכת לכותל,הרי זה מקום קדוש אלפי שנים, אם לא יועיל לא יזיק.. נתרצתה מרים וקבעו למחרת לעלות לירושלים,

ללכת למקומות הקדושים וגם לכותל,

נפרדו לשלום החברה נסעה למשפחת שם התארחה ומרים נשארה בבית ושקעה במחשבות.

"נכון שאני לא דתיה, ולא מאמינה ,אבל באמת,מה יש לי הפסיד.."?

ענה לה קול פנימי- מה תפסידי? עוד אכזבה- חשבה לעצמה, מרים-לא אתאכזב ,

אני הרי לא תולה בזה תקוות גדולות..

כך ישבה וחשבה והפכה לכאן ולכאן והחליטה לנסות כי באמת-אולי?

אולי תישמע תפילתה וסוף סוף תהרה..

כך מצאו עצמן שתי החברות על הבוקר במכונית בדרך לירושלים,

ראשית ביקרו במגדל דוד, קבר דוד, טיילו בעיר העתיקה, אכלו שם צהרים,

וכך כשהן שבעות ואחי מנוחה וכייף הגיעו לכותל המערבי.

המוני אנשים היו שם, כי אלה ימי תשובה לעם ישראל.

שמו מטפחות על הראש ,לקחו סידור שהיה שם והתחילו להתפלל-

זמן רב עמדו שם כשכל אחת מהן שקועה במחשבות ובבעיות שלה,

לפני שהלכו, כל אחת מהן דחפה את הפתק שהכינה מראש בין אבני הכותל ויצאו משם.

זמן רב הלכו בשקט זו לצד זו, בקושי החליפו מילה רק מבטים גנובים .

חזרו כל אחת לביתה,החברה טסה להולנד שם היא גרה בשנים האחרונות ומרים הביתה  לתל אביב.

עברו מס חודשים והנה מרים ת הטלפון במקומה ושקעה במחשבות..איזה יופי, אבל מה איתי?

באותו סוף שבוע החליטו מרים ובעלה לצאת לנופש, לשנות אוירה ולטייל קצת בגליל הירוק.

אכן, טיילו ,בילו ונהנו כמו שמזמן לא נהנו..

מקבלת טלפון מחברתה,

לא תאמיני ,היא מסרת לה הבעיה שלי נפתרה..הדברים הסתדרו ביננו,

ואת חושבת שזה בגלל התפילה בכותל? שואלת מרים,

האמת   -לא יודעת מה לחשוב..

מרים הניחה את שפופרעברו כמה שבועות ואז גיתה מרים-הלא יאומן קרה- היא בהריון..

נולדה לה תינוקת מקסימה ושמה- אורה, כשם החברה ששכנעה אותה לנסוע לכותל.