בחג הסוכות בכנרת

   בחג סוכות בכנרת. מאת זיגי בר-אור

בחג בילינו כל המשפחה בכנרת.

בילינו, זה קצת מוגזם.

את הרכב צריך היה להחנות 2 ק"מ מהחוף

בהעדר מקום חניה כלשהי.

במקרה ובמזל פגשנו בחוף את מנהל סניף הבנק שלנו

והוא הסכים לאמץ אותנו ולהצטופף                                             וכך היה מקום לידו עם שלושת ילדיו בגיל הגן

אשר דאגו מיד להוריק מהצידנית שלנו כל דבר קר וטעים

אבל את הסנדויצ'ים הם לקחו להאכיל את הדגים.

כעת התחלנו לחפש היכן כאן הכנרת

כי לא ראינו כלום מלבד אנשים שהסתירו אותו,

וחשבתי בליבי שאם כל אדם היה בשעת שחיה

בולע לגימה מהים, הכנרת הייתה מתרוקנת מיד.

כעבור זמן מה מנהל הבנק עם חיוך שאל אותי

אם אני יודע שהחשבון שלי במינוס גדול,

אבל מיד הרגיע אותי שליד הסניף יש חניה בשפע

ואני יכול לבוא והוא ייתן אשראי נוסף, נרגעתי.

הלכתי קרוב לשפת הכנרת וגיליתי שהיא עדיין ישנה

ואם אשחה בזהירות יימצא לי מקום לשחות במים

אך לא בקלות, כי אישה במשקל משאית בעטה                             ברגלה בראשי וצעקה שגרמתי לה להתכווצות הרגל,

אבל לא התרגשתי כי ידעתי שהיא תצוף ולא תשקע.

כאשר חזרתי לחוף לא מצאתי את הצידנית

והייתי צמא, אך ראיתי שהילדים קשרו לה חוט

ומשחקים איתה במים בהסבר שכך הדגים ייכנסו לשם

הם ייקחו אותם כדי להכניס לאקווריום בבית.

מנהל הבנק פיצה אותנו וכיבד אותנו בכוס מים.

מכעס בא לי לשפוך את כוס המים לכנרת שתתמלא מחדש

אבל לא רציתי להרגיז את המנהל שחלילה ייעלב

ולא ייתן לי מחר אשראי נוסף.

השמש החלה לשקוע, נפרדנו מהמארח בתודה

והתחלנו לצעוד למכונית, צמאים אך מרוצים

מהבלוי הנהדר באגם שרחל כתבה עליו:

אוי כנרת שלי.....