יצירות אחרונות
טַעַם שֶׁל עוֹד (1 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (10 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (10 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (9 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (7 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (3 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
סיפורים
זעםחמוש בלא יותר מאשר מילותיו החדות כחרב ובירכת אהובתו כמגן יוצא
המשורר אל הקרב, מנשק לשלום את רעייתו מבלי לומר דבר, שמא יתפרשו מילותיו אלה
כאחרונות ובכך יחרוץ את גורלו, והיא מברכת אותו שישוב לביתו, אל זרועותיה שם
תברך אותו עוד שנים רבות במילותיה. יריבו,
כך ידע, אין הוא אוחז בברכה כזו שעתה עליו מגנה, אך מילותיו על לשונו ארוכות
וארסיות הן כחנית שלחודה רעל. לקראת שקיעה ניצבים זה למול זה השניים בשדה חיטה בשלה, האחד עם חרבו
ומגנו ויריבו עם החנית שבידו, אומדים במבטם את המילים שבעיניו של היריב שמולם, את
גופם לא מניעים וגם בנשימה ממעיטים, בוחנים, בגרונם מגלגלים את המילים, בליבם את
תוצאות הקרב חוזים. שקיעת החמה, היריב ובידו החנית מרימה אל על ונועצה באדמה שלרגליו,
כורע בירכיו בכניעה ומישר מבט אל מביסו. המשורר משיב חרבו אל נדנה ומרכין ראשו
בכבוד ליריבו המובס. אהובתו פורצת אל מחשבותיו בחרדה ומפנה תשומת ליבו לקול שריקה
ברוח, לוחשת לו על הסכנה החדה המעופפת לכיוונו. ידו השמאלית כבובת חוטים ללא דעת
מרימה המגן שבה בדיוק לזמן סוף מסלולה של החנית שעתה הוסתה מכיוונה. בזעם מישר המשורר מבטו אל יריבו שעתה עומד ועל פניו ארשת בעתה, שולף
חרבו מנדנה ומזנק לכיוונו, משליך את מגנו ארצה על מנת להקל על זרימת זעמו אל רגליו
הנוהמות אל עבר טרפן. משהרים את ידו להנחית מכת מוות מקצה חרבו חש הוא בכאב מפלח את שרירי
ליבו ומבשר לו על מותו ועל טעותו, יריבו נעץ בו את פגיונו בפלג גופו שכבר לא הוגן
על ידי ברכת אהובתו. ארצה על גבו הושלך המשורר ובו צער על טעותו, "סלחי לי
אהובתי", לה הוא לוחש, "זנחתיך בזעמי ובחיי על טעותי שילמתי". תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |