דה ז'ה .../אלכס מילמן

תחושת הדה ז'ה וו האופיינית לבני-אדם, אשר נקראת בדרכם בעת הם פוגשים אותה במקריות רנדומאלית בעיצומו של כל שלב בחייהם האנשויים, מלווה ברגש מסויים אשר בלתי ניתן להסברה, ובעצירה ממשוכת הגורמת להם לשקול את מחשבותיהם בקפידה ולחפור בתוך עומקו של התת-מודע הבלתי נדלה שבמוחם.

ברגע שמקבלים את תחושת ה"כבר נראה"- דה ז'ה וו בשפה עברית תקינה, קורים תהליכים בלתי מוסברים אשר בסופם אדם מתחיל לפקפק בקיומו, בכוח עליון ובמקריות של הדברים. כמו-כן האדם אשר חווה את התחושה הידועה לשמצה, מוצא עצמו במערבולת מסחררת של תהייה בלתי מוסברת ונבירה בזכרונות של נבכיי לבבו,על-מנת להבין האם הוא חי בפעם הראשונה את חייו או שמא הוא גלגול מסויים של עצמו בתצורה אחרת.

כאשר אדם מקבל את הדה ז'ה וו המדובר, הוא סופר צעד צעד אחורה, עד אשר אחד משני הדברים הבאים קורים:

א- הוא מסיים את התחושה עם חיוך של סיפוק והרגשת ניצחון ענקית לאחר שהצליח להבין איזו סיטואציה הצליחה לעצור את מחשבותיו הפנימיות ביותר.

ב- הוא יוצא מופסד ומערוער, מוזר ובתוך הרהוריו לאט שוקע.

המצב הכי לא נפוץ בתחושה זו, הוא המצב הכמעט בלתי-ניתן להסברה, כשהמצב הרגיל עצמו הוא סוג של קוריוז יוצא מן הכלל- המצב עליו אדבר הוא מצב הלולאה-

כאשר אדם מקבל דה ז'ה וו על זה שיש לו דה ז'ה וו.

זוהי בעצם סיטואציה מורכבת אשר במילים פשוטות ומסחריות יכולה להיקרא "שיבוש".

כאשר אדם, באופן מקרי בהחלט, מקבל את תחושת ה"כבר נראה" באמצע שהוא נמצא במצב של דה ז'ה וו, התת-מודע מתנהג מוזר.

כל גבולות ההגיון נפרצים לזרם דק שקולח בטיפות זיעת מחשבתו האלוהית של אותו אדם, והוא בעצם נמשל ל"לאדם עץ", אשר יכול לעצום עיניו ולהתחבר לעץ הגדול שבתוך כולנו, בעל השורשים הארוכים והגזע החבוט.

העץ, שנמצא זמן לא מוגדר אך ארוך(למרות שאין למה להשוותו) במקומו, ראה הרבה בחייו כעץ- עיניו האימתניות גודלות מגזעו בעל ותק השנים הארוכות וענפיו ועליו הסבוכים עוזרים לו לעבור כל שנה את החורף הנוראי שמאיים לשבור אותו ולהפילו עם כל כובדו.

המסע והנטל שאדם לוקח על עצמו,בעת הוא עובר את תחושת הדה ז'ה וו הלולאתית הוא מסע בלתי יתואר במילים ובלתי מובן לרוב בני האנוש החיים בעולם.

ישנה סברה האומרת שכאשר תחושת ה"כבר נראה" מתקיימת, חוצנים מהעולם החיצון מנסים ליצור קשר עם אותו אדם, אך שוב- זוהי רק סברה של אנשים המאמינים בצורות חיים תבונתיות שחיות בעולם אחר(או גם בשלנו).

בעת מסע זה, אם יצא לכם אי פעם להיות בתוכו, נתקלים בשתי דלתות.

הדלתות עשויות מחומר קשיח, אשר לא ניתן לשבורו גם עם מקדחת יהלום(שזהו הדבר הכי חזק שיצא לי לחשוב עליו כרגע), ובעת אתם בוחרים בדלת אחת מהן מתגלה האמת הפשוטה-

נכנסתם ללולאת הדה ז'ה וו ואין לכם דרך הגיונית לצאת....תתחילו להשתמש בדמיון......

לפני שתפסיקו לקרוא את הקטע הזה עצרו לרגע וחשבו- היכן פגשתם כבר את צירוף המילים הללו לפני זה......

מרגישים את תחושת הדה ז'ה ........?