מראה שבורה

מראה שבורה רסיסים בנויה

מנגד עומדי באור בוקר קשה

אלם אביט בדמותי שברירים

שמא את שברי נפשי אראה.

 

והיה הבוקר עוטף את כולי

כדמות עבר אהובה ברקע

הופך את פנימי מקהה ודואב

לרסיסי כאב אהבה אפור.

 

והאור הזה אולי יאחה

שברי מראה לברק אחד

ברק של ימים טובים

אור של נחמה מועטה.

 

ואולי הכל שונה לעת הזו

חג וחול נמזגים שגרה

שמחה מעטה ועצב גם יחד

אך היכן את הבטחת אהבה ?

 

אברי.