מזבח התשוקה

על אפיריון עשוי מארזי הלבנון

מעוטר זהב בקצוותיו

כסף וארגמן רפידותיו

נשאו אותך ששת עבדיי

הביאוך לבית מקדשי

 פסעת לבד

 בשבילי פרחים שהפכו חכליליים
  סמקו למראה  פנייך   הכמהות

הגעת עד לירכתיי מזבח האהבה

הניצב מיותם שנה תמימה

 נגשתי אלייך כפוף שכם
 יצרי היכני  ללא רחם

השפלתי מבטי

כבדה תשוקתי

הגנבתי חיוך ערמומי

הסתרתי זממי
 

נשאתיך בשתי ידיי האמונות
על המזבח  הנחתיך

 מחכה לבאות
אעלה אותך לעולה

לאל תשוקתי
את נחרכת
          נצרבת

               נשרפת
בוכה, לפרקים צוחקת

 ראיתיך מחפשת

 את קרנות המזבח המוזהב

מצמוץ עינייך למדני כי גופך קודח

 פתאום מגרונך נשמעה יבבה

ארוכה כאורך האופק
 באה אלייך האביונה
לא עזבתי
עד תש  כוחי
          תש כוחך
נותרת שרועה מעולפת
כוח אין בך ללכת
 בזווית עיניי הגדולות
ראיתיך  מחייכה

נשכבת כחתולה שבעה

בכד שמנת הוטבע גופה