מֵהַפַּח אֶל הַפַּחָת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                  28.10.2013

מֵהַפַּח אֶל הַפַּחָת/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

טָווּ לִי רֶשֶׁת,

קָלְעוּ לִי חוּטִים.

נָפַלְתִּי בַּפַּח,

שָׂכְרוּ "חֲבֵרִים".

בַּסֵּתֶר וּבַחֲשַׁאי,

אַחֲרֵי גַּבַּי זָמְמוּ.

נָתַתִּי אֵמוּן,

הָיִיתִי שָׁבוּי.

אֲנִי עוֹד הֶאֱמַנְתִּי,

שֶׁהֵם לִי גַּב.

בּוֹר הֵם חָפְרוּ לִי,

לִקְבֹּר אוֹתִי חַי.

מֵהַפַּח אֶל הַפְּחָת,

מִדֶּחִי לַדְּחִי.

נָפַלְתִּי לַכֹּל,

מֵהַמּוֹרֶה אֶפְשָׁרִית.

הַצְּבִיעוֹת וְהַשֶּׁקֶר,

הֵם אֵם כָּל חַטָּאת,

"כַּבְּדֵהוּ וְחָשְׁדֵהוּ"

זוֹ חָכְמַת הַבֶּדִיעָבַד..