הבוהן במיון.

 הבוהן במיון. מאת זיגי בר-אור

אין כיף גדול יותר

מאשר להגיע לבד

עם הפניה לחדר מיון

בגלל כאבים בבוהן.

לאחר שזיהו אותי

לפי הניירת שזה אני

עברתי מדידת חום

והקומפרסיה בעורקים.

הוכנסתי לאולם הומה אדם

וחשבתי שהגעתי לחתונה

שכולם מחפשים היכן אוכלים

ואני רק חיפשתי לי מיטה.

יש, צעקתי לאחות חמודה

יש בסוף מיטה פנויה, בואי,

נתנה בי מבט ספק חיוך

כאילו הזמנתי אותה לחתונה.

שכב, מה קרה לך בבוהן שאלה

ותוך כדי סגרה הוילון מסביב  

הסברתי שזה לא נורא כואב

וכל יתר אבריי בגוף בסדר גמור.

אמרה שהולכת לקרוא לרופא

שיחליט מה לעשות עם הבוהן

ולאחר שנגע אמר שהיא חמה

ורק אני ידעתי שכל גופי חם.

אמר לאחות לעשות לי עיסוי

על כל הרגל בתנועות עדינות

ולהביא שמיכה לכיסוי הגוף

ואמר שיחזור מאוחר יותר.

אל תמהר אמרתי לו בקול חזק

העיסוי ייקח זמן ואני ארדם

שמעה האחות שאני עלול להרדם

התחילה מהר לעשות את העיסוי.

מזל שהיה רעש גדול באולם

ולא יכלו לשמוע את "האנחות"

גם השמיכה הוסיפה לבידוד

והבוהן הייתה עדה למה שקרה.

הזמן חלף מהר ובאמת נרדמתי

והנה זז הוילון ונכנסה אחות

לפי גילה בטח פנסיונר מתנדבת

ואמרה שנשלחה להחליף אחות.

ובאמת נכנס מיד הרופא ובדק

ואמר שהבוהן נראת כבר בסדר

הוא יכין כעת תעודת שחרור

ושאל אם יש לי שאלות כלשהן.

עניתי שיש לי גם בוהן ברגל ימין

ומתי אני יכול לבוא עוד הפעם

כי הטיפול כאן במיון ממש נעים

במיוחד האחיות שופרא דשופרה .