עֳטוּף בְּאֲהָבַה

עֳטוּף בְּאֲהָבַה

הָלַכְתָּ לִי בְּדֶרֶךְ כָּל בָּשָׂר,

"מֶלַח הַאֳרֶץ"... דוֹר הַנְפִילִים.

מָתוֹק הָיִיתָ לִי מִכָּל סוּכָּר.

"עֳנָק תַּרְבּוּת"... נֵחְבָּא אֶל הַכֵּלִים.

הִנֵה בָּא הַחוֹרֶף, אֳסַף אוֹתְךָ אֵלָיו,

אֶל סְתָיו-עָנָן וְרוּח יָם צוֹרֶבֵת.  

הַאֳרֶץ הַטוֹבָה, לִי כֶּתֶר שֶׁל זָהָב.

האִירִיסִים, מְאֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת.

וַאֲנִי אֲשֶׁר גָּדַלְתִי עַל שִׁירֵיךָ,

מֵזִיל הַיוֹם דִמְעָה עַל נְעוּרַיי.

הוֹתַרְתָ יָם שֶׁל אֲהָבַה מְאֲחוֹרֵיךָ

וְמָה אֲנִי אוֹתִיר מְאֲחוֹרַיי?

בְּשֶׁמֶש רְטוּבָּה גַוְועו קוֹלוֹת.

רוֹעֶה עָצוּב שׁוּב תָּר חָרֵד אֳחַר שַׁלְוָוה.

עֵת תַּן בּוֹדֵד יוֹצֵא לָצוּד לוֹ בַּלֵילוֹת,

אֶל שְׂדוֹת הַנֶצַח, לֵך עֳטוּף בְּאֲהָבַה!