סיפורים

מלאך עצוב-סיפר קצר

מלאך עצוב עם כנף אחת יושב על קצה הצוק,
רגליו היחפות והעיפות נתלות מעל אין הסוף שתחתיו.
והוא שולח ידו אל על,
חוסם את אור השמש החמים,
וחושך ירד על הארץ.
בוכה המלאך,
כי רע לו בגן עדן,
וגשם יורד על הארץ.
צועק המלאך,
כי סוף סוף מישהו שומע אותו,
ורעם מרעיד את אדמת הארץ.
ממצמץ בחוזקה המלאך כי ראייתו לקויה, 
וברק האיר את שמי האדמה לשנייה.
וברגע הייסור והבדידות הזה,
יד נשלחה אליו לעזרה.
 סוף סוף רחמים,
סוף סוף הקשבה,
סוף סוף הבנה.
וברגע אחד התמלאה האדמה אור,
פסק הגשם והשתתקו השמים.
היצורים המבועתים יצאו ממחבואיהם,
ממשיכים בחייהם כרגיל.
המלאך חייך,
ולקח את ידו של השטן.
ויחד הם עפו לשאול.
כי לפחות השטן עזר לו, 
הצמיח כנף חדשה ושחורה.
עכשיו למלאך יש הכח, 
להכחיש את כל מה שקרה בגן עדן.

תגובות