שמס ולילה -השמש והירח- גם לילדים

שמס ולילה

לפני הרבה מאד שנים ,כשרק התחילו ללדת ילדים..

עם זריחת השמש נולדה התינוקת הראשונה,

וקראו שמה שמס, כלומר שמש,היא האירה ממש כמו השמש,

נולדה והיתה כבר עם רעמת שיער זהובה-כמו השמש,כמו שדה תירס בשל וכמו פרח החמנית,

ועיניה היו כחולות, כחולות כמו השמיים  וצלולות כמו המים,

שמס היתה זוהרת, זורחת ומאירה כל מקום בו היתה נמצאת.

לא עבר זמן רב, ובשעות לילה , בחושך מוחלט, נולדה לה אחות,

שיערה שחור כמו הלילה וכמו העורב, עיניה כשני  פחמים לוחשות,

ושמה היה –לילה,יען כי נולדה בחושך הלילה,

שמס   טיפלה בלילה  אחותה הקטנה,פינקה  ואהבה אותה מאד,וכשאימם היתה עסוקה, היא שמרה עליה ושיחקה איתה, ולילה הקטנה החזירה לה אהבה בגדול,   לילה ואחותה שמס היו  קרובות  אחת לשניה,

ואת כל הזמן הן בילו ביחד.

אבל, ככל שגדלו ובגרו  השתיים , היה קשה  להם הביחד, כי, ללילה היה מאד קשה לשחק בשעות בהם השמש זרחה בשמיים, היא היתה מתעייפת והופכת לישנונית, כאילו נובלת, רק מחכה לחושך ואז היא נפתחת ופורחת, מתמלאת חיות  ואילו שמס, לא אהבה את החושך, בחושך לא יכלה לראות את עצמה משתקפת במי המעין הצלולים, עת סרקה את שערותיה הזוהרות מהשמש, עד כי נצצו כמו זהב,

שמס גדלה התפתחה ,התעגלה ויפתה עד מאד, היא תמיד זהרה והאירה,

 ואילו לילה היתה נמוכה וצנומה מאד ונתונה למצבי רוח עד כי לעיתים היתה ממש קוטנת ובקושי היו רואים אותה.. יום אחד אמרה לילה לאחותה שמס-" הביטי אחותי, את יפה וזוהרת ואילו אני? תראי אותי,

לא הוד ולא הדר.." את טועה ,אחותי המקסימה, הביטה, היא הושיטה לה מראה ואמרה שוב-הביטי, על עיניך תראי כמה הן מאירות את הלילה והאת החושך, כשאת נמצאת בחדר, החושך כבר לא נורא כל כך ולא מפחיד... "אני לא יודעת", ענתה לילה, "לא טוב לי פה, ואנא, אל תכעסי עלי, אני אוהבת אותך מאד ,אבל אני קצת מקנאה בך",, ניגשה שמס אל לילה אחותה ,חיבקה אותה ואמרה לה-את לא צריכה לקנאת  בי,לכל אחת מאיתנו יש יעוד,לכל אחת   יש תפקיד-"את מאירה את הלילה ואני את היום..מהיום נקרא שמך – ירח .

ואת תישארי בשמיים, בואי אחותך אעזור לך לטפס למעלה, אבל,אני מפחדת להיות למעלה לבדי,

אמרה ירח הקטנה לאחותה, את לא תהיי לבד יהיו לך שם המון חברים טובים והם יארחו לך לחברה,

ענתה לה שמס, ומי הם? שאלה לילה הקטנה, הם הכוכבים הם יאירו יחד איתך את השמיים..

.ומאז ירח מופיעה בלילות כשמסביבה המוני כוכבים,