אנחנו רוצים להזדקן

שמעתי את הגיטרה מנגנת , אותך מצלצלת בפעמונים

נזכרתי שראיתי אותך עומת ליד הגדר

כשטיפות הגשם הפכו לשלולית

ואת עם עקבים גבוהים, ניסית להתקרב

אולי זה היה בשבילי

אנחנו רוצים להזדקן , זה עולה לנו הרבה

לא  בטוחים שיש לנו מספיק כדי להספיק

אנחנו עדיין מהמרים , עושים  מה שאפשר

בסוף מוותרים ונשארים עם מה שנותר

חובשים אותם כובעים, לובשים אותם בגדים

יוצאים דרך אותן הדלתות, אל אותם דרכים

חולמים על אותם השדות , רצים סביב אותם רחובות

 עוצרים באותם מקומות ובלילות חוזרים אל אותם חדרים

זה עולה לנו הרבה בשביל להזדקן,

לא בטוחים שיש לנו מספיק כדי להספיק

בסוף  נגלה רק שלחלומות יש תקוות

ואנחנו זה לזו, גם כשאנחנו רחוקים

עם קצת מזל, ברקע יתנגן שיר בלוז טקסני ישן

לא נהמר שהוא בשבילנו לבד

אבל אנחנו כל כך רחוקים

זה עולה לנו הרבה בשביל להזדקן

וכשנצליח בזה

העולם ישכח מאיתנו

אנחנו לא נצטרך להמר

ולא נהיה חייבים להבטיח דבר יותר

כל הדברים ישנים מאיתנו,

פתאום אני נזכר בך

עם השמלה הכחולה

עומדת בקצה של הרחוב מחכה לסימן

לא מספר לך יותר על יום אחד

ולא על מה נשתטה וכמה נוכל

נעבוד כל יום קשה בשביל שיהיה לנו מספיק

מספיק כדי לשלם, בשביל להזדקן

אני שומע את הגיטרה מנגנת

אותך מצלצלת בפעמונים

בספרים שאת קוראת הכל מסודר לפי מספרים

ואני חושב מתי יהיה לנו מספיק בשביל להזדקן

להזדקן מספיק שהעולם יוכל לשכוח אותנו

אנחנו נוכל לשכוח מזה