שיח אהבים

 

הוא: עת הייתי כפסע ממזבח התאווה נדמייתי לעלי שבא להעלות עולה אביט באבני-החושן  נצר הבריאה מלמלתי תפילה כאמנו חנה כי נכבשתי בסערה כה בוטח הייתי בעצמי עד שהגעת למולי חשתי בלבי עת נצבת למולי היא: לא לביאה טורפת כי כפרפר מרפרפת למצוא צוף כטעמי, כיין כרמי הוא: . שחר צח יפתי שוררת כלבבי נפשי כלתה לקראתך לו רק יכולתי לשמוע קולך פקחתי את עיניי ודמותך למולי זקופה ותמירה כנסיכהשל ממלכה חייכת אליי ושאלת התדע?? ולא ידעתי  את נפשי ואיך תהיה עמי תשובתי מג בא בצפיר וכישף  יומי שמך טבוע על לבי כבר איננו שייך לי הוא אצלי רק למשמןרת יצא לנדודים אמש באשמורת היא: שימני כחותם על ליבך.." ושלי היא נשמתך כי נמשך אתה כמכושף אחר אותו רפרף. כי נתפסת ברשת כנפיי טבעת במתק שפתיי מרגליות של אש רשף ושלהבת,, יין רימונים רקחנו אדמומית עסיסו לגמנו נתזיו בלשונות אספנו ובטוב יינו ללבנו נאספנו לחיכנו דובבו אהבה שפתינו אני לכרמי ועליי תשוקתו.  משוררי מפליג אי שם בחלימה עמוקה, מטייל במחוזות עלומים של פנטזיות חלומים הוא: הבטתי בך כהביט דוד בבת-שבע  האדמונית נפרמו חוטים בלבי  כאבו עיניי מהביט ידעתי כי תוכך כברך את פרי ביטנך אלוהים יברך