שירים

מתוק {תחת אזהרה,וחום }

 
"מאשאללה" אמרה מגדת העתידות
ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות
רומא, בדרך לותיקן בסמטה עלומה
גרמה לי לצחוק מגדת נוכרייה
למרות הקור חשתי חמימות
ולא רק מהקפה המשובח, נשבע בכנות
 
רומא לא נבנתה בימים שבעה
ולא חזרתי אליה לתהות אהבה
של קיץ אחד רחוק, ימים שלושה
אני כבר שבע ימים וחמלה
וכפות רגליי טבועות, לא רק בזו העלמה
 
הייתי נסיך פרסי לנסיכת זהב
ובין הטיבר לגגות הרעפים האדומים
ידעתי אהבה ותשוקה בנעימים
לא ראיתי את שער הנצחון
אך אותה זאת אומר ,  ידעתי  באון
 
סימנים טובים האירו דרכי
סילסלתי גופה ומכרתי נשמתי
לא בנו בככרות מצבה על שמי
היותי בה וחירות היין
בלי עין הרע, יפה הייתה כשמים
 
על יצועי זמררה שיר מזמור
חזור ושאול וחתור לגמור
רואה עתה גבעות ונוס שלה
את קשת האישה הנמתח של גווה
חץ תאוותי חוזר ונעור
וזו המגדת, "משאללה" "משאללה" לה מזמור
 
מה אומר ומה אספר ידידיי ורעיי
בלי עין הרע, בלי עין הרע
לרומא חזרתי מלא חיוכים
חוזר ובודק סימנים סימנים
תוהה היכן העלם ההוא נבלע
כשזו חוזרת וניצת גופי- גופה במילרע
 
האזינו רעים אמרו בנות חן
אם את זו תמצא-
תודיעוני
הלא כן??
 
{מפרח יעל פרי }
 
בית רביעי,שורה ארבע
 לשיפוטכם
באות שבע

תגובות

נורית ליברמן / את רומא על שבע גבעותיה / 05/01/2014 11:12
דויד סמוכה / ידידי היקר ~love~ / 05/01/2014 14:05
אילנה בר שלום / מתוק / 05/01/2014 17:25
גלי צבי-ויס / הייתי נסיך פרסי לנסיכת זהב / 05/01/2014 17:29
חנה הילמן / ואוו איזו כתיבה / 05/01/2014 18:30
נטע התמר / נפלא, זכרון אהבה מאיטל / 05/01/2014 20:51
יום טוב צבי / לצחוק או לבכות / 06/01/2014 08:54