נדודים

ערבוב טעמים חריף מתקתק,

מראה צבעונית משקפת מרחק

בין היום שעבר לזה שיהיה,

כלים שלובים נפרדים באחת.

בין היש לאין, בין ים למדבר,

ארחיק נדוד, עצים יתמכוני.

אמרתי הכל - לא נותר בי דבר,

כעסים פינו מקומם לחלל

עמוק, רחב, אך טהור כתינוק.

הלכת ממני למסע משלך,

נטשת השביל שהיה רק שלי ושלך.

אמרתי - חכה... המראה משקפת

אמרת לי לא! עבורי היא שבורה.

לב גדוש אהבה העולה על גדותיו,

לב נטוש בלי חמלה תאיר פעימותיו.

נעזבת, נחושה, מסלולי מצפה לי,

מזמינני לפסוע צעדים מדודים.

מבטיחני - בטוח כאן עבורך,

היי אמיצה - התחילי לצעוד!

ואני עוד שותקת, בוחנת...

אנא ארחיק נדוד?