ילדת האהבה-סיפור שהוא גם לילדים וגם..

ילדת האהבה-  ענת-הילדה שאוהבת לאהוב.

ענת  היתה ילדה  שהכי הרבה היא אוהבת לאהוב  

כל מה שנקרה בדרכה היא  אוהבת ולא משנה מה.

היא אוהבת נמלים שרואה בצידי הדרך,

אוהבת את הפרפרים שעפים בין הפרחים,

אוהבת מאד פרחים ועצים וטבע ואפילו את האויר.

אוהבת את הים ואת הגלים ,ואוהבת  ילדים קטנים  ואנשים מבוגרים

אוהבת כמובן את הוריה ואת אחיה הקטן ואוהבת מאד את הסבתות והסבים שלה.,

גם את הצבים שמצאה יום אחד בגינה בין הבתים.

היא פשוט אוהבת לאהוב,

אוהבת את האותיות שמרכיבות את המילה אהבה .

מהיום שלמדה לקרוא התאהבה במילה-אהבה- 

 ובאתיות שמרכיבות אותה.

ים אחד יצאה  כהרגלה,לשחק עם הילדים בגינה ליד הבית וראתה אשה מבוגרת יושבת לבד על הספסל,

האשה נראתה לה עצובה מעט,היא ניגשה אליה, התיישבה לידה ,הביטה בה ואמרה לה: אשה אני אוהבת אותך,האישה הסתכלה עליה ,לא מבינה,לא מאמינה ,ילדה קטנה שהיא לא מכירה ככה מתישבת לידה ואומרת  לה שהיא אוהבת אותה? ענת הושיטה את ידה ושמה ביד הקשישה ואמרה לה שוב –

את  אשה נחמדה ואני אוהבת אותך,

הביטה בה האשה ודמעות התחילו לזלוג מעיניה , ענת  ראתה את הדמעות ולא הבינה, למה היא בוכה?

זה בגלל שאני אוהבת אותה?  חשבה, נעצבה ענת  ואמרה לה: 

"אולי לא הייתי צריכה להגיד לך כי את לא מכירה אותי,-סליחה"

 וקמה, לא, בבקשה אל תקומי, אני בוכה משמחה..משמחה?

 שאלה ענת, איך בוכים משמחה?

את יודעת,ילדה,רגע, חמודה, איך קוראים לך ? שאלה האשה, 

קוראים לי ענת, טוב ענת, תקשיבי- "אף פעם לא אמרו לי שאוהבים אותי,לכן אני נרגשת, תודה לך." אם את רוצה אז כל יום אני אבוא לשבת לידך ואגיד לך ..את רוצה אולי  חטיף שוקולד, וכבר הוציאה 

ענת מהתיק שלה, חטיף שוקולד, חצתה אותו  לשניים והושיטה לאשה,הנה קחי זה יעשה לך מתוק בפה ובלב, כך ישבה  לה ענת על הספסל בגינה ובמקום לשחק  עם הילדים ישבה ליד אשה מבוגרת שהיא לא מכירה בכלל ושימחה אותה,כמה היתה ענת מאושרת באותו היום.

חזרה הביתה וכולה זורחת, למראה ענת השמחה ,שאלה אמה-חמודה מה זו השמחה קפצה עליך היום,?

אמא,את לא יודעת שאני   תמיד שמחה כשאני מוצאת עוד מישהו לאהוב..

ואת מי מצאת לאהוב היום ששימח אותך כל כך? שאלה אמה,

מצאתי אשה מבוגרת ,יושבת לבד על הספסל , ישבתי לידה ואמרתי לה שאני אוהבת אותה,

ואז פתאום זלגו לה  דמעות, והיא בכתה, שאלתי אותה למה היא בוכה והיא ענתה שהיא מתרגשת שאמרתי לה.כי אף פעם לא אמרו לה שאוהבים אותה, הבטחתי לה שאשתדל לבוא כל יום אחרי הגן, לשבת לידה קצת ולהגיד לה שאני אוהבת אותה. היא מאד שמחה  וחייכה אלי.

האמת היא שאמא של ענתה היתה קצת מודאגת מאהבת היתר של ענת, בעיקר פחדה מסוטים למינהם,

ענת היתה חברותית מאד וזה היה מלחיץ את אמה לפעמים, מצד אחד לא רצתה להפחיד אותה,

כי היא כל כך חמודה  ולבבית מצד שני דאגה לה שמא תיתקל במישהו שינצל את זה לרעה.

אז החליטה שהיא פשוט תשים עין כמה שהיא יכולה ותראה לאן זה יוביל וקיוותה שענת תהיה בסדר,

עם האהבה שלה. כי כול מי שנתקל בה אהב אותה ,אי אפשר היה שלא עם החביבות שלה והנכונות התמידית לעזור למי שצריך.

המורים והילדים בבית הספר   חיבבו אותה מאד כי היא אף פעם לא העליבה ולא רבה עם אף אחד.

היא שיחקה עם כולם וביחוד עם אלה שראתה שהם לבד.

ביום אחר שיחקה ענת בגינה וראתה איש ישן מתחת לעץ,

ניגשה אליו ושאלה אותו-"למה אתה יושן פה?מה אין לך מיטה?"

האיש התישב וענה לה- ילדה, אין לי מיטה ואין לי בית..

אז איפוא אתה מתרחץ ואיפוא אתה אוכל? ומי אוהב אותך?

אני לא חושב שמישהו אוהב אותי. ומקלחת לא עשיתי כמה ימים.

ולמה את שואלת? את יכולה לעזור בכלל? אז לכי ילדה ואל תפריעי לי..

קצת נעלבה ענת אבל אמרה לו- אולי אני יכולה לעזור לך, איך בדיוק? שאל האיש,

אז קודם תדע שאני אוהבת אותך..את אוהבת אותי? ח.ח. את לא מכירה אותי,

ולא אמרו לך בבית לא לדבר עם זרים? אמרו לי אבל אני נזהרת, ואתה נראה לי דוקא נחמד.

אז אני יכולה לאהוב אותך? כך יהיה מי שיאהב אותך.

ואני אשאל את אמא שלי אם אתה יכול לבוא להתרחץ אצלנו היום ואולי גם לאכול..

חכה פה אל תזוז, ובנשימה אחת אמרה לחברתה שיר-תשמרי עליו שלא ילך לשום מקום..

הרי אין לו לאן ללכת, אמרה שיר והלכה משם. שיר פחדה קצת ממנו , נראה לה מוזר שאיש ישן על הדשא מתחת לעץ בגינה.

ובינתים ענת רצה הביתה ובלי אויר אמרה לאמה-אמא,  מצאתי בגינה איש שלא אוהבים אותו וגם אין לו בית ומיטה,,, רגע ..לא מבינה אותך, בואי איתי לגינה,אמא, בבקשה, ותראי אותו, חייבים לעזור לו..

יצאה אמא לגינה עם ענת והלכו לראות את האיש.

אמא של ענת לא ידעה ממש מה לעשות, להזמין ככה איש לביתה, זה מסוכן ,

צריך למצוא דרך לעזור לו- ניגשה אליו ואמרה לו- מי אתה  ומה אתה עושה פה בגינת הילדים?

אני יעקב ופשוט מאד אני ישן פה..לא ניכנס לכל הסיפור שלו אבל אמא של ענת הלכה הביתה והביאה לא ארוחה וכן שמיכה ובגדים נקיים.הביתה ,?זה לא,זה כבר יותר מידי.

לא עזרו תחנוניה של ענת האמא סרבה להזמינו הביתה מה עוד שהיא לבד בבית,

האב בנסיעת עסקים ,,ענת ויתרה אך מידי פעם היא הביאה לו אוכל ואמרה לו שהיא אוהבת אותו.

יום אחד היא באה והוא איננו..

עד היום תוהה ענת מה קרה לאותו האיש,

יש אנשים שאוספים חיות נטושות ענת אספה אהבה מכל צד.

 ענת גדלה  והתבגרה אבל היא עדיין אוהבת את המילה אהבה ומשתמשת בה די הרבה,

 חבריה הציעו לה אפילו להחליף את שמה לאהבה או אוהבת או אפילו אהובה..

אבל ענת נשארה ענת הילדה הכי אוהבת ונאהבת.