שירים

תמוהה חן פילוסופים-אייל אהרונוביץ

ויסתובב מחוץ עצמו ,נוסע פעמים בדרך,
ולא הקפיד ונזהר בשלושים סעודות
,רק פעם שמר שבת,ואמר רק כרוז תורה
,ושמו היה כשם הגדול והידוע במאור
,והוא משיב כאיש ופועל בזה,
ומעטים כמבואר תוגמלו במקובצות תשוקותיו ,
והוא לבדו עימנו, ובינכם ,תמוהה חן פילוסופים
,מיתוך השיחות הכלליות,
וכשיזדמן יעשה ללא השמיע פיו,
ובזה הלשונו נשמע מצדקים אחרים...
ועל מעשיו ידברו עליו קושיות,
כי מעוצם הוודאות יתממשו קדושה ותורה, 
ובמפורש מול עיניהם ,יהפוך  עניי ריקם לבני מעמדות
,כפי שמשמעות היא מעשייה לספר.
ובקלות ובמהרה כוונתו לא תתמהמה ,
וכולם לבושים בפליאותיו ,
וכולם מתגלגלים אלפי מדרגות מעלה,
שהינה השעה הפליגה בכפולות תחליט,
ולנו עכשיו הרגע לעמוד באריכות ובעניינים ובהכבוד ,במאורותיו ...
ומהסודות כולם ישתו 
,ואין מיוחדת מהגאולה לפניהם,
כי מובנת ופשטותה קלה בימים הללו,
ועת כולם קוראים חזק ויודעים.
ובארץ המצוות ;בהוראות וסיכומיו ,
יניח הגשמה לכל הרצונות,ולכולם הכל.
ורק הוא יודע מהיכן עלפי כנ״ל
, וכיצד לגאול את החולאת ולקרבה להסתלק...
ותירוצים ממנו טוואי זהב
כי נאבד בברורים
,וכוחו לעתיד מהפיקפוקים על כל פנים 
שמחווירים ומשתבשים מול השכל אשר הסיח לגמרי כדרכו..
וימשכו ימיי האמת המטיבים ,
ומכול מקום בעולם מתרבים היושבים מול האמת
ומודים בכסילותם ומבקשים מיד, שיואילו להם ללא עיכוב,כמו בארץ שם שלמה וצדיקה,
וזה העסק שקר הקשיח מול מבטיח
,מול הפכו ישראל,
ובזריזות עשה עצמו ככוחות המכריחים ומוכרחים
לבוא על ישראל ככל העולם ,למחרת ומיד למלחמה
ויצאו מול העושה שעדיין לא התגלה,
להתגבר על הכשר 
 ועל המגן דויד 
הנא ונד ומוחבא בשקט
ומפי ההר הגועש
יחליט לצאת להגן הצדיק הנ״ל.
וזה הזמן להתגלות הראוייה
,וזה הרגע בבחינת שם עולם,
שמורה לרצוני ומוליכי
וי לשצריחיי שמיים אזמן 
ובאמן אצא לקרב בו זכיתי
 כאמת מה טוב,
יחד עם הנביא אליהו
ולוחמי המלאכים אחיי
ולצידם נשמות הצדקים
ובתפילה נזרקו מישם כל הצבאות
 ,דחויים ונמרצים כשחוקים
מתבהלים להפקר ולא יודעים שמם
נכנעים מול פניי הקדושים
מלאיי טענות ואמתלאות מול רב גדול
ולבני עמם נימחל ללא השפלה
ככפרת עוונות 
ולשנותם ללא שינוי
וללא משא ומתן ,
שבו לדרך 
ועכשיו כל העולם פתוח
והסיבה מפיו הקדוש 
האלוהים
וזה רק בהתחלת סיוע 
לגדול בגרעין התפרחת
המציץ ניצנים ומבזה רשעים
וזכות כולם לדעת רזין דרזין,
והאבדה חוזרת ומושבת אליהם
 מתפשטת כללא לדעת מה כותב
בהכנעה כשכותב   מיתוך הלב 
ועל זה פרושי משיח המקיצים מהגנוז
כתחילת קדם הספר הנוסע
הדולק לשם בבואו 
ובתחילת דרכו
וכל הספרים לפניו 
מתרוצצים למגעו
על העגלה


ההמשך יבוא




תגובות

אילנה בר שלום / תמוהה חן פילוסופים / אייל אהרונוביץ / 24/02/2014 17:44