סיפורים

הפתעה בזימבבואה - פרק ב'

 
הפתעה בזימבבואה – פרק ב`
 
 
תא המטען ברכב הרנו היה פתוח לרווחה ואסי מתרוצץ ומעמיס לתוכו את המזוודות שלנו.
אני סיימתי לארוז ומקווה שלא שכחתי דבר. אני לובשת את המעיל הלבן שקניתי בזארה אתמול וגם את התיק החדש.
אני מקפידה מאד על לבוש יוקרתי ומטופח, אשה עובדת לא ?
"יאללה בואי ריבה אין לנו זמן "
"אוף אסי הפעם אני במתח, לא יודעת למה ?"
"נו ריבה זו לא פעם ראשונה , קחי בקלות נעשה חיים"
אני מדדה אחריו ונכנסת לרכב. אסי מתניע ואנחנו נוסעים לשדה התעופה.
 
שדה התעופה לא היה ממש עמוס שהרי חורף עכשיו. יום ההולדת שלי יוצא ממש בשיא החורף של אירופה ואני לא כל כך אוהבת קור אבל בשביל הכיף , אסבול קצת.
אולי אנחנו נוסעים לפריז, אני כל כך אוהבת את פריז אפילו בחורף זה ממש כיף.
בפעמים הקודמות הוא הפתיע אותי וקנה לנו כרטיסים לפריז, שם קניתי שתי שמלות כל כך יפות , כולם שאלו אותי מהיכן קניתי, הלוואי שהוא קנה גם הפעם לפריז.
אולי אקנה הפעם כובעים יפים בצבע שחור שכן שערי בלונד ופניי בהירות, ממש מתאים לי שחור או אדום.
"ריבה ! הגענו, מה את חולמת ? יאללה תרדי "
"מה יש לך היום, נראה לי שאתה קצת לחוץ, לא ?"
"תפסיקי כבר ותזוזי"
מוזר, אבל אסי מתנהג קצת אחרת ואני לא מבינה.
"אוי אסי, מה, לא העמסת את התיק הקטן שלי , זה עם הרצועה הארוכה ?"
"לא יודע, למה את לא שמת לב"
"מה אני אעשה עכשיו, יש לי שם את המקאפ שאני אוהבת ואת הלק שלי" אני מתחילה לדמוע.
"את היית צריכה לשים לב, לא משנה עכשיו , בואי"
אני מאבדת את החשק לנסוע גם בגלל ההתנהגות שלו, אבל נשרכת אחריו.
 
אני נזכרת שפעם אחת עשה לי הפתעה , מסיבת יום הולדת בגינה של יוסי, חבר ילדות שלו שהתחתן עם בת כתתם, שולה, הייתה עולה חדשה מדרום אמריקה, שערה שחור ועיניה כחולות , אותו ערב אסי השתכר וכל הזמן רקד עם שולה עד שהתמוטט והקיא את נשמתו.אני כל הזמן ישבתי והתפוצצתי, זה היה כאילו היום הולדת שלו. לא שוכחת את זה.
 
אנחנו עולים מהטרמינל לדיוטיפרי .
"אסי אני רוצה לקנות את המקאפ, זה חשוב לי"
"נו , טוב לכי תקני" פניו לובשים ארשת של קמצנים.
 
לי לא אכפת , לא יכולה בלי המקאפ שלי. אני הולכת לקנות.
 
" הטיסה ללונדון שער 5 " מכריזים.
לונדון לא לנו, אנחנו, מקווה לפריז.
אני ממשיכה להסתובב בדיוטיפרי ולא קונה עוד דברים, לא רוצה לראות את הפרצוף של הקמצנים.
"הטיסה לניו יורק שער 2 "
אני ממתינה לפריז, אולי.
הטיסה לפריז שער 1 " נו יופי.
אבל אסי לא קם,
"אסי , אנחנו לא נוסעים לפריז ?"
"לא"
"מה לא, אז לאן ?"
"תיכף תשמעי"
עוברות עוד כמה דקות ושוב הכרוז
"הטיסה לזימבבואה דרך........... שער 3 "
פתאום אסי קם ומושך אותי
" מה זה ?" אני מרימה את קולי
"זהו זה נוסעים לספרי בזימבבואה, יהיה כיף"
"לא רוצה זימבו לא רוצה, " אני צורחת ובוכה , ונדחפת על ידו בכוח למדרגות.
אסי מחבק אותי ואומר לי דברי נחמה ומנשק אותי.
"תאמיני לי אם אריה יראה אותך יפה שלי , לא יאכל אותך , אני אהרוג אותו"
"זה לא מצחיק אסי, גם הבגדים שארזתי הם לפריז. " אני בוכה אבל מחובקת חזק.
 
אנחנו עולים למטוס, אבל אני מרגישה בשפל.
לא חלמתי על זימבבואה.
 
המשך יבוא
 
רחלי גבאי
3/14    


תגובות

גלי צבי-ויס / זה לא מה שחלמת / 08/03/2014 16:54
רחלי ג. / תודה גלי יקרה / 08/03/2014 17:37
אהובה קליין / רחלי היקרה ~love~ :-) / 08/03/2014 20:26