שירת הציפורים/ יעל כרמי גבאי 21.8.07

                                               כל הזכויות שמורות

היא שלחה מבט מצועף

הוא לא הניד עפעף

תם ירח הדבש

אין שחר חדש.

הרגש עם הרוח

ציפורים נודדות תהו

אולי לא היה שם מעולם.

האדמה כוסתה בשלכת

כשהיא העזה לומר

   'אני הולכת'.

עלים צהובים כתומים

ליוו אותה על השביל

כך , מחוללים במשעול

מנקים  היו

              נושאים

                       את אבק האתמול.

    על הגדר

ציפור שיר אחת

ציפצפה לה ברוך ובעדנה

    שיר תקווה.

ציפורים משוררות בסתר –

        למחר,

לעולם לא מאוחר!!!