חזרה ליצירות
שירים

משניים לאחד

דב סיון | (24/08/2006 18:44) | 105 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
כשנפגשו שנינו, היא קטפה תפוחים
אבל אני כבר הייתי עסוק
בחפירת קברים.
ביער היא התמחתה ברישומים
ואני, בכריתת עצים.
וכשניגשנו יד ביד לארוחה מפסקת
היא בתאווה רבה ליקקה דבש
ואני באהבה חיפשתי נבטים.
 
כשבאנו לעיר,
היא הלכה לבקר במוזיאון
ואני צחצחתי רצפות.
אחר-כך, היא למדה פיסול
ואני לגלגתי על העוברים ושבים.
לא ידעתי לאן מועדות פניה - תעלומת מסתורין.
אבל בלילה לעת ערב,
היא סידרה את המיטה,
ולי היו חלומות בלהה.
 
לפעמים, ברגעים של ריחוק,
ניסיתי לשאול: למה את לא מחליטה?
ואני נשארתי כל חיי מחכה לתשובה.
 
לא מזמן היא הסבירה לתיירים,
איפה קברו את זה ולמה יש בניין כזה
ואני, לא הבנתי מדוע,
הרי רק להם יש בית-סוהר לעבר.
 
אמנם עכשיו אין לה הבעת פנים
ולעת ערב היא שוקעת בדכדוכים
אבל בקרוב,
שנינו נעמוד כאחד,
על הגדר ליד הים,
ואני אצעק: בבאזל קמה מדינת היהודים?
 

תגובות

חזרה ליצירות