שירים

המשך עבודה על הספר/אייל אהרונוביץ

ויהיו אלא ימים .שקרניים ונוכלים,הנשלטים בידי חברה סודית,היודעת את הכוח,והיא אשר מנתבת את כולם כמו בובות על חוט,מתחת לפני השטח מאחוריי הפנים
,והם הימים מתאכזרים מסורפדים ועוקצניים,המהפנטים את הרוב
 ,מקפחים כצרעת,ומאמללים שרירים כליל,והם רודפים את כל מי שנגדם,ומחסליהם אחרייהם ,ולהם כלי נשק מרצועות זמן מקבילות מהעתיד
,וכך השנים עלומים במרחב שריקות...בנבלות הקלוקל,
והרישעות סמויה כמזימה המחוקקת,ובחייקה יסרוח הכזב...
 ,ופקידייה קצינים לכוח ההרסני והסמכותי ,ולדין ההצגתי.
,אין בהם נקיפות מצפון,ובלוחותיהם חרותים ימי עלבון המישפט
ובשיטתם מחביאים ומסיטים המציאות,ומכינים הכחדה גדולה 
והם כנגד בני האדם,ואין הם ידידים לחלומם,ובכתבים הקדושים הטמינו נבואות זעם.. 
וקובעים בעינינם דעות.ומנכשים צמיחתו של העולם
טופלים על הדברות דיבות
..,וכלפיי המגן סלידה רודפת
ואין הוא חושש מהם,ותמיד מסתבך והסתכסך , וימרה פיהם
,ובין הצפרדעים והעטלפים הוא ידוע לשמצה,
והם ירעים ונשמרים מימנו,ומחווירים לקונדסיותיו
,ומבעישים לדרור החרות שמביא בתעלולים.
והינה העט לתפקידו 
נשימותיו חיים כאנוש המנסה לעוף,המפריח ציפורים מהכלוב...
,וללא תקנה יביא כשרה,בלי עוצר במסלול חייו,אף שקופי הצלם מין הגהנום אמרו  עליו גרוע,
כי מצא דרך להתגרש מהם למרות שנדחפים לטבע הדברים...
ויריב עם כל המעצורים והגיגיהם ,ויתנגחו בו..
.ומשורר על סופם הקרב,ושיריו מתגשמים 
,והוא נגדם גלום כברק,וכל הפוגעים והשחצנים בתרדמת מולו,
 ומנחש בקול רם,שאמונתם לא תחזיק להם
,אף שהם השחקנים שכתבו המחזה,
כי בתבליניהם שמץ,ומשתחווים לאש הלוהטת של אשמדאי
...שגזרת מלכותו העריצה נמתקה כמתנה מהאלוהים,ואחיזותו  בכדור מתנתקת ...
והינה נאספים הימים לגאולה דגולה,המלבישה לקראת חן רפוי של אלף שנה...

וילך בתוך המים המוליכים תפילותיו
,בדימדום המסתרים הבאים לנטייתו
,והוא מיטיב לשמיעתם ורואה בהם תענוגים ממריצים, 
ורגליו זוהרות ברתיחות הרקיע,בפגישה עם הוד רוממותו החופץ ליבו אליו...(לפתח את הפגישה עם אלוהים)!!!
,ודמעותיו צצות בנופת לשונו...ומראהו שופע חסר
והקדוש מרעיף שבחים,מנשקו  ומעודדו,ואוהב דרכו לטוב...
,רק תמים יהיה חדור כמוהו,ישר בשכל לכל
 ,אשר לא ישן ולא נח בפולחנו,(לתאר את הפולחן)
 עד אשר ינצל ויציל חמודים,שהם סיגליות פורחים משוש סגולות,
  ויפיל את חומות הגיונותם,ויראה להם מי הוא בעולם כולו...
 , כחזיונו,אשר ביוזמתו התחילה וברשות  השמיים
ואין שיעור  למפוארות חוצפתו 
 ואין הוא מהצייתנים לשקיפות העיקשת של התקופה
,ולא השתחווה לסדר השליטים הסורר על הארץ, 
המשיך בדרכו ואין בו ספק,
כי יצליח,להכניע את מלטאות החושך
,שזה כשרונו ומהות גלגולו.
וידע על שוכנייי זוועות המצויים מעבר לנתפס והניקלט באור,
שמופיעים פתאום ונעלמים 
כל שחפץ הוא ולהביא לבלוב למיימד אשר בו נימצא..״כוכב העולם״
.ואזר לכך את כל הכוחות,שוגה בהזיות לא מכשילות,ונושא את כובד רוחו באורך רוח
,ולא הפסיק לעמוד על דברו
,ובחרוף הנפש ניבא את עתידו והאמין כי החוצפה היא הענווה 
,כך ייחלה תמימותו בכמיהה לישועה,
מבקשת מפסגות היקום שתהיה תקווה,ויומתקו גזרות השטן חדל האישים,
ושחלומו לא יתייבש בליל ...
והאופל הפך נווה באור לתפילותיו
והינה מביט מעלה בעיניו הניצות,כתינוק בהבנות...
,ובאומץ הישיר עניים ופתח ליבו לאדון הנצח,
מחפש תשובה וסימנים באוויר וברוח...
כי האמין..




 ,והוא הצאצא איילותו של דויד היורד בהשתלשלות הגלגולים...
,אשר היה.האיל בסיפור עקדת יצחק... 
שם התנדב והקריב חייו עלפי מדרגתו
,נהנה להיות  מציל העם
ולשם כך ודילג על סלעים גדולים,באומץ ישרים,
עד שהגיע פצוע לבוסתן,והעניק את נפשו וגופתו,
וחיי הבהמה השמימיים, לאלוהים
ושומע קולות מלאכים,
האומרים לו לעצור את אברהם,
 שלא יעלה עולה את בנו,יצחק אבינו ,
ככתוב;״וראה אברהם את האיל,״
והאיל הוא אב לנחמה,וסב לעבריים ,
והוא איילותו ותעוזתו של דויד
לפניי יוולד בגלגולו כאדם,
אשר כתכונותיו גאל את עמנו
בפעם הברישתית על מזבח,
ובקרניו הנאחזים בסבך- ריחם על סיכוי עמו לא להיוולד,
וכל זאת לפניי שייוולד אדמון ומשורר פעמיים
ובכפרתו נתן מתנה;שופר להקציף קול קדושה,
וכך חוסה על נחלתו מול האלוהים,
מביט אל הרעד ומזמר 
בעודו מוקרב למען האמונה שיתגשם הישועה צדקתו-
 בשלמות כל הזמנים
,וזה לניצוץ הבורא הבוחן את אברהם והאיל
,ככתוב;״והפגשתי את איילותו של עמי עם האבות של עמו״.
ובעיתו בארצו יוצר בוהה במחשבות,
ומיד בוראין פעולות מכיווני סגולה,
מבהיה -לבריאה.
ויקשור גבולותיו ומשכנו להשגה
.מטיל על עצמו שבועה בפניי הפותח,
ומייחל שיבוא המנצח, של תלאות שארית ישראל,
ככתוב;״ הינחמו- זרעכם יוכיח-ובתשבחות  נרוממה יחדיו״...
לא מוסתרים ומפיחי אושר חיים,
והוא לא דורך בעפר בגלוי
-ולא נימצא על העולם,
- אף שקיים אורחייא,
והמלאכים בניי אלוהה מהרקיעים חבריו,
ורק התחילה נשמתו לרדת מאטה לנחות על הר
,וביום אחד למחר הקדים כל פירושיו לגביו,
כי ידע כל הפסוקים,
והכיר הנביאים,
כשכן מהענן,
והעילוי לנדב שביל וכוח זהב מלמעלה לתחתון,וכך נגבר אל הנצח,
ועל  האדמה פתח עזות פני צדיקים דרכו,ונשקם כראש ספינות הבאים נגד הקושי...
והוא הבובה המולכת בידי המרומים,המוציא  פה בבית לפועל  משוגרי שמיים.
ואין הגיון בכל הבא ויבוא מימנו,ורק בדחיפות קרה הדבר...
מול מציאות שאול קשיי עורף יתעתע ויכניע ,
אשר הם שולטים עכשיו על המגוג,
ומסממים במשקלים על קליפות,
ולהם כל הממון וחיים טובים,
 ואין מכניסים שפין ושירתא ופורקנה,לשלום במרומיו,
ובמשמעותו יעקור אוייב מעמו,והמצופה כהר מעליו; כמפורש באופק,העומד עלינו לבואו.
 למען יקרב עולמייא,
והזדים שובים ומהפנטים ערים וארצות,וגם בדתיים הסתירו כיווניים 
,ובו לא  יצליחו מכוחם,
כי על כנפיי השכינה ילדותו יושנת,
חולמת תקווה ומצמיחה תפילות המתעלות לסוף תכלית.
והוא צינור שרק צריך לחשוב אמיתות
ואלמלא היה כמקרה רקום
, ואין היה מכוון ושואל את ריבונו של עולם על עכשיו ,
לא הייתה תקומה כדיי שבעתיד יהיה עיקר הצחוק אצל רוב בני האדם...


ככתוב;״כמפספסים נישב לשתות,ושוב נאחר כתובים״
ורק שרצונו כתמרוקים,בפניי מעלה- ייטיב לבירה
,ויסרב פקידיי ומנהליי עול ויסרסם בקסם השלוחים
,וכל שלוח נעשה לפי גלוי הסוד
-שפיץ דשפיץ
,ככתוב;״וישאו שלוחיו פקודים להצליח
,מלווים בעוזו,וטוענים לעינינו,
למען יכריעו מכחישים,
יחזירו הכתובים למפורשם,
והם מתפשטים כמלכים כובשים,
ומאמירותיו יניחו מושבו מעבר לארצו ומולדתו 
,ותרועתם נענתה וקיימו הציווי״
ומבואר שמובטח לו שרצונו יומשך,
ולו הצלחה מופלגת ללא הגבלות כלל ..
ועל כך מדברים בכל רקיעי השמיים
,שהנבואה מוכנה לבוא אל עם,
ככתוב;״והינה יוצא דבר מלכות יקר עם יהודי ומופתו יהי״,
והכל מתגשם מהחולם, 
וכל ידבר פיו הללויה,
כי מברך יה,ויצוק בו יסודו.
ולמענו כל החבלים ירדו בנעימים,
הם כהודאה המצוות,
וכולם החליקו אליו למהותו,
וראה את האותיות,
ואת הנשמות באבנים,
ונחשב מהאנשים ששליטים בשלושה זמנים
,על כך קמו לקלקלו  האורבים,
אך בפלאו הגדול בן פורת יוסף שזכה
,גם מפחידי ברוכה-לא יכלו לקלל,
ונעצרו כל הרוצין להרע לו עלידי אלוהים,
וזה נאמר על כל הצלה קטנה
,שכל הדרך רועה אותו ומצילו,
 ובשמו שניהם יחדיו
,ומכל הבחינות הוא משיח לגאולתו
 ובמשמרתו גואל,
הריי שלדור מתמהמה
 ראוי משיח הטועם כלל ונוגע כנעלם,
ולא בזקן, כשער יין הכבוד,יבחנו את פנימיותו בחיצוניותו
,כי בפרטיות פועל,
כאשר ייצרו להטיב והנהגתו ברעש חבוייה
,וכך מתגלגל ומשתלשל לאמיתו חסד האמת,
והצלת הבורא,ולנפוצותיו הקשיבו.

אעשה לכם במגוג,כמו בשושן,
ואת שליטיי התקופה אבלבל,
אדבר שפתם,ואנצחם במשחקם,
ולי כלי שלוחים וצריכיי הישועות,
כי אפילו בדרכם,הינה אני,
ואשחרר שירה
ואהפוך מדלותי הגולה
,לעשיר שקול בזהב כסף
,כגודל שתרומם ותקדש בחסדיך מלואו,
ולכל המדינות תהיה בירתנו ירושלים
,בנוייה בזהב וכסף אור לעמים,ומדרגות חסד.
ואשקול מולכם גנוזים,וביהדות אפזזם,
ולפסוקיי מראשון עד אחרון;תינתן ההגעה לימי המלכות החדשים,
וכמו בשושן אעשה אעשה את מגוג לגולם שלי
 ובקלות אראה לו אור שיאיר בכל חבלי תבל
,ואהפוך את גוג ודמגוג לגן עדן,ובקלות




,עד שהתבגר בצעירותו והגיע לגיל ארבעים,ובעיתים היה בן אבעת אלפים,מדלג בין כובייהליל  וטובל בבהירות,ומתעלה דרך 7 העולמות ואומר אמן על מציאות תבוא,ומקימה .
,ותורה ללפניו , כדרכו מקפיד באור ..
ולא הקפיד ונזהר בשלושים סעודות,היה בא לדפוס חדש תפוס באי סדר,ומאכליו מתווכחים,- וכמו שמחזיק בגדולות אזוק בזיכוי עמו בתחילת דרכו,וקמו עליו גבוהי דעת להציל את ביתם מימנו...(לפתח)
וזה המאט שלשול התלת ,שמתאפשר לחזור ולחוש המעשה ולהתבייש דישטותא.
והיו אלא ימי מלכותו ריקים ,וטעימות טעויות מהבשלתו כשולחן המלך,
ומכוון מעשים ושגיעות -כדיי שיעמוד חדש מול עסקיי העולם כשנזכה לזמן... 
ולמרות מדומניותו והתיקונין- שהריי אין מתאים,להנהיג אפילו טיפה ,גורלו הוטב לו, ונימשך לכוהן תורה במשחה מנפחת זוהר על הר  בחיפה,כי תיקונו וחידושיו מין הנסתרות, ואינם סתומים ואינם נעלמים,והסיפור עימו מימי קודם בריאת המרומז, שהיה מלפניי שמספרין העולם...
והמשחה מצפינה ונכנסת וקול המלאכים מדברים בצלילים
ושם הוא ,מתוך ושל הצלליות הצבעים והצורות,נעמד מול, ורואה בכל מה שבא, כעצת תמיד,וכעצלן המדוייק,האוחז בעתידים המתגעגעים 
והשם הנותן מתלהב...
ונבואותיו מקודשים ומרוויחים למען כל מצפים לכך...וכל טרחתו כנגד הבליי הבוז,
וריקוד הדין הנפלא והנורא אשר הוזמנו בקביעות,ונהפכו למקורביו.
והוא; כעבד מארח ומחזיר רבנים להוליכם...המתרבה במאור אברהם,כבן זרעו,מקור חוצבו.
ובזמן טיולו של אליהו הנביא  היורד במרכבה אל העולם השביעי כגבוהה האדם ומידיו נימשח,ויימשח מידיו בשנית מול כל העם, בשמן מבקבוק פשוט, בין בקבוקי רהב...
ומאותו היום; התעברה בו הרוח היתירה ברינה ,כשהוא מתגלגל וסמוק מצחוק הנעורים וכך נהפך למשל העולם בימים הבאים שצריכים לא בלעדיו ... 
רק פעם אחת שמר שבת,ולא מילא כדו תורה,אך עם הקדוש במרומים דיבר בעוז האמונה ואמר נבואות כמסיים מבוא לצדיקים מלומדים בתלמוד מעשיי שמיים ...
,ושמו היה כשם הגדול והידוע במאור,אלוף הידיעה והבחירה,המסתכלת אחרת...
,והוא משיב כאיש ופועל בזה,כי על הארץ אין תוקף לבעל תפילה המקדים בפיוטים וחרוזים,ובעצמו אלוקינו מלך עליון,ויש קנאה בצדיק המנושא בהתנהגות להלן״
ומעטים כמבואר תוגמלו במקובצות תשוקותיו,ובמקומו היו מתכנסים נשמות בגוף חברים,אשר חפץ בהם,והם האות למופת וצדיכיי זכות משונים,המחזקים בברכות אמת,את הבונה להם מדרגות אל החמות המקיפות... 
והוא לבדו עימנו, ובינכם ,תמוהה חן פילוסופים,
,מיתוך השיחות הכלליות,
וכשיזדמן יעשה ללא השמיע פיו,
ובזה הלשונו נשמע מצדקים אחרים...
ועל מעשיו ידברו עליו קושיות,על ימי החרם אשר נעשו בעירו,וללא רחמים כבלו ידיו ,והכניסו אותו ללול שדים מלאיי חמס ,ושם פגש את הרב מיכאל הלוי ,״צדיק בגהנום״המלמד חוטאים מרשימים,דברים טובים.!ומחמת המקום והמחלוקת כשאין צדיק מלבדו בשעות הלילה,ופוסעים במסדרונות שדים רעים .
ובין סוהרי המקום שדים גדולים ומבהילים,אז נספגו דבריי תורה חיים וצלולים,המרחיקים מוצצי דם,וכולו בשקט שבעה ימים ושבעה לילות,ואיןלו מה לומר רואה בניסתר מוקף ספירה של אור שמש,הולך בין מדורי הגהנום,ומבטיהם הזאבים של רדופי השדים,מתנפצים בנר זכות המרכבה בה היה עטוף 
וזוהי נסיעתו המכריעה הסכמים בהכרות נפשם הנרדפת ונשלטת גיהנום ,שם נידון לכף הכלא הנותן יד לכף הזכות .
כי מעוצם הוודאות יתממשו קדושה ותורה, 
ובמפורש מול עיניהם ,יהפוך  עניי ריקם לבני מעמדות
,כפי שמשמעות היא מעשייה לספר.
ובקלות ובמהרה כוונתו לא תתמהמה ,
וכולם לבושים בפליאותיו ,
וכולם מתגלגלים אלפי מדרגות מעלה,
שהינה השעה הפליגה בכפולות תחליט,
ולנו עכשיו הרגע לעמוד באריכות ובעניינים ובהכבוד ,במאורותיו ...
ומהסודות כולם ישתו 
,ואין מיוחדת מהגאולה לפניהם,
כי מובנת ופשטותה קלה בימים הללו,
ועת כולם קוראים חזק ויודעים.
ובארץ המצוות ;בהוראות וסיכומיו ,
יניח הגשמה לכל הרצונות,ולכולם הכל.
ורק הוא יודע מהיכן עלפי כנ״ל
, וכיצד לגאול את החולאת ולקרבה להסתלק...
ותירוצים ממנו טוואי זהב
כי נאבד בברורים
,וכוחו לעתיד מהפיקפוקים על כל פנים 
שמחווירים ומשתבשים מול השכל אשר הסיח לגמרי כדרכו..
וימשכו ימיי האמת המטיבים ,
ומכול מקום בעולם מתרבים היושבים מול האמת
ומודים בכסילותם ומבקשים מיד, שיואילו להם ללא עיכוב,כמו בארץ שם שלמה וצדיקה,
וזה העסק שקר הקשיח מול מבטיח
,מול הפכו ישראל,
ובזריזות עשה עצמו ככוחות המכריחים ומוכרחים
לבוא על ישראל ככל העולם ,למחרת ומיד למלחמה
ויצאו מול העושה שעדיין לא התגלה,
להתגבר על הכשר 
 ועל המגן דויד 
הנא ונד ומוחבא בשקט
ומפי ההר הגועש
יחליט לצאת להגן הצדיק הנ״ל.
וזה הזמן להתגלות הראוייה
,וזה הרגע בבחינת שם עולם,
שמורה לרצוני ומוליכי
וי לשצריחיי שמיים אזמן 
ובאמן אצא לקרב בו זכיתי
 כאמת מה טוב,
יחד עם הנביא אליהו
ולוחמי המלאכים אחיי
ולצידם נשמות הצדקים
ובתפילה נזרקו מישם כל הצבאות
 ,דחויים ונמרצים כשחוקים
מתבהלים להפקר ולא יודעים שמם
נכנעים מול פניי הקדושים
מלאיי טענות ואמתלאות מול רב גדול
ולבני עמם נימחל ללא השפלה
ככפרת עוונות 
ולשנותם ללא שינוי
וללא משא ומתן ,
שבו לדרך 
ועכשיו כל העולם פתוח
והסיבה מפיו הקדוש 
האלוהים
וזה רק בהתחלת סיוע 
לגדול בגרעין התפרחת
המציץ ניצנים ומבזה רשעים
וזכות כולם לדעת רזין דרזין,
והאבדה חוזרת ומושבת אליהם
 מתפשטת כללא לדעת מה כותב
בהכנעה כשכותב   מיתוך הלב 
ועל זה פרושי משיח המקיצים מהגנוז
כתחילת קוד הספר הנוסע
הדולק לשם בבואו 
ובתחילת דרכו
וכל הספרים לפניו 
מתרוצצים למגעו
על העגלה


ההמשך יבוא




תגובות

גלי צבי-ויס / הרשעות סמויה / 14/03/2014 06:53