חזרה ליצירות
שירים

קינה- בשם הכעס/רכבת החיים

יצחק אור | (09/04/2014 10:34) | 187 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
ודאו
והיו
ציפורים כנפיהם סכינים
נוחתות על אביב ההולכים בדרכים
והיתה,
צעקת הנהר
דמעות העננים
ושדים בפתח גן העדן
 
השתרגו זרועות העץ אל החלון
כמו מסתירים הגוף הפרום
הנטוש
והניגון נבלם פתח הבית
ומבטים עירומים של זרים
מביטים
 בעירום הגוף המובס
 
ונמחו באחת, ימים אחרים
עת היית כיין
ועירום גופך
זהר פרחים
מנחת היכלייך הייתה פעמונים
היית את,
היפה בנשים
אביב וקיץ
פסגות המאויים
 
עתה, כמו ציפור שחוטה
מוטלת בינות סדינים קמוטים
את-כה השתתוקנו ונלחמנו
הפקר להולכי רכיל
והגוף הבוער כלה
אבדה צהלת הלילות
ואין- רחמים.
 
מי אשר הייתה דלתות לאבירים
מפרצי ערגה לאלופים ושועים
לבד
בכאב בשר ודם
זנוחה, כמו חמניה לא נקצרה בעיתה
אבודת שמש ורוח
אין חפץ בה
 
אני מנסה להרחיק הדמעות
לראות אותך, מראה עת אור
להיות דברי ימייך הטובים כשיבולים
כשדות בהם פרקדן גופך היה תבל רבתי
אך כאב עינייך
חוזר ומסתיר
גם-
את הצל.

תגובות

אלה לי / מנסה להרחיק דמעות ~love~ / 09/04/2014 12:33
גלי צבי-ויס / השתתוקנו ונלחמנו / 09/04/2014 13:12
אילנה בר שלום / קינה בתוך הכעס / יצחק אור :-) / 09/04/2014 15:19
נורית ליברמן / כה השתוקקנו ונלחמנו / 09/04/2014 15:21
יום טוב צבי / ציפורים כנפיהם סכינים / 09/04/2014 23:21
דויד סמוכה / שיר כואב ~love~ / 10/04/2014 05:35
חזרה ליצירות