תֵּשַׁע לְ "דֶּרֶךְ הַמִּלִּים"/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                     22.4.2014
תֵּשַׁע לְ "דֶּרֶךְ הַמִּלִּים"/דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

מַזָּל טוֹב לְ "דֶּרֶךְ הַמִּלִּים"
שֶחוֹגֵג בְּיָמִים אֵלֶּה תֵּשַׁע שָׁנִים.

אֲתָר נִפְלָא שֶׁגַּלֵּי וַיִּס בָּנְתָה,

מְשַׁמֵּשׁ בַּיִת לְאוֹהֲבֵי הַמִּלָּה הַכְּתוּבָה.

"דֶּרֶךְ הַמִּלִּים" שָׂרַד תְּקוּפָה אֲרֻכָּה,

בִּזְכוּת חֹפֶשׁ הַבִּטּוּי הַמֻּחְלָט לְכָל הַשְׁקָפָה.

אֶפְשָׁר וְכוֹתְבִים בּוֹ הַכֹּל מִכָּל כָּל,

תּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בִּבְנֵי אָדָם וּשְׁמִירָה עַל כָּבוֹד.

אֲנִי נִמְצָא בּוֹ שֶׁבַע שָׁנִים,

דֶּרֶךְ הַמִּלִּים מוֹעֳדָף עָלַי עַל אֲתָרִים אֲחֵרִים.

גָּלִּי הִיא מְנַהֶלֶת עִם כָּבוֹד וְנוֹתֶנֶת הַרְגָּשָׁה טוֹבָה,

גַּם אִם הִיא מְעִירָה  זֹאת תּוֹךְ אֶמְפַּטְיָה וְהַכָּלָה.

פָּגַשְׁתִּי כָּאן חֲבֵרִים נִפְלָאִים,

שֶׁלְּשִׂמְחָתִי מִדֵּי פַּעַם עוֹשִׂים מִפְגָּשִׁים.

רוֹאִים זֶה אֶת זֶה פָּנִים אֶל פָּנִים,

אֶת בְּנֵי הָאָדָם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּלִּים.

"דֶּרֶךְ הַמִּלִּים" הָיָה וְהֹוֶה חָלוּץ,

עוֹד לִפְנֵי עִדָּן הפסייבוק.

יֵשׁ בּוֹ תַּחְלוּפָה שֶׁל כּוֹתְבִים,

יֵשׁ בּוֹ גַּרְעִין שׁוֹמְרי אֱמוּנִים.

לַמְרוֹת כָּל הַתַּהְפּוּכוֹת ,

הוּא שׁוֹמֵר עַל רַעֲנַנּוּת וּמַחְזִיק מַעֲמָד.

וְזֶה בִּזְכוּת אֵשֶׁת לַפִּידוֹת,

גַּלֵּי וַיְס הַמַּדְהִימָה.

אֲנִי אוֹהֵב אֶת דֶּרֶךְ הַמִּלִּים,

וְכַמּוּבָן אֶת גַּלֵּי הַיְּחִידָה בַּדּוּרָה,

מְקַוֶּה לִהְיוֹת כָּאן עוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים,

כָּל עוֹד בִּי הַנְּשָׁמָה.

מַזָּל טוֹב לְדֶרֶךְ הַמִּלִּים,

מַזָּל טוֹב לְכָל הַחֲבֵרוֹת וְהַחֲבֵרִים.

מַזָּל טוֹב לְאִם הַמְּיַסֶּדֶת

מַזָּל טוֹב לְגַלִּי  הַנֶּהֱדֶרֶת.

לַחַיִּים

עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים