חזרה ליצירות
שירים

בשנות הששים והשבעים

אודי גלבמן | (29/04/2014 11:30) | 98 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בשנות הששים והשבעים
בקולנוע ארמון דויד
הקרינו סרטי מופת
ז'אן לוק גודאר
וכל השאר

ובתחילת שנות התשעים כמדומה
במימד של זמן אבוד
וטרוף געגועים,
דני בן דודי סרק חלון ראווה סמוך
במטאטא.

היתה מין דממה.
רק מכוניות נסעו חרישית,
בעת שעיניו סרקו
את האנשים בחליפות המחוייטות,
וגרגרי האבק הדיפו
את האו סובאג'.

וכפרחח מלאכי
נחפז אל
צעצועיו העגלגלים,
נותן דעתו
חולם עיתותיו
בפרפקציוניזם קסום-
ומעביר סחבתו
על תלאות העולם.

ורק אנו-
שסבבנוהו במשובותיו,
באהבותיו,
בבריחותיו-
כבר איננו
שם.


זהו שיר לבמת הדיון של נורית: החיים מתבהרים רק במבט לאחור.
רקע: דני זקהיים היה אמן מולטימדיה ומיצגן- מחלוצי הענף בארץ.
יום אחד הוזמנו, משפחה וחברים, למיצג בארלוזורובה דיזנגופה
(שרק תל אביביים יודעים מה זה..) והוא רק ניקה חלון ראווה במטאטא
במשך דקה- וזהו.מול חמישים איש במיטב מחלצותיהם.
עוד שבועיים היה אמור להיות בן 56.הוא נפטר בגיל 35.גאון שהיה ואיננו.

תגובות

אודי גלבמן / וזה אכן כוחו של הלא נו� / 29/04/2014 14:27
אודי גלבמן / כן. ממש כך. כרגיל קלטת � / 29/04/2014 14:28
גלי צבי-ויס / סחבה על תלאות העולם / 29/04/2014 12:46
אודי גלבמן / אז זהו, שזמן מה לפני שנ / 29/04/2014 14:32
אילנה בר שלום / בשנות השישים והשבעים / אודי גלבמן :-) / 29/04/2014 13:43
אודי גלבמן / תודה,אילנה. אני לא מחפ� / 29/04/2014 14:26
אהובה קליין / אודי היקר. / 29/04/2014 18:42
אודי גלבמן / תודה אהובה...הוא היה בן / 30/04/2014 11:48
נורית ליברמן / תודה אודי העל ההתיחסו� / 29/04/2014 20:07
אודי גלבמן / כן, נורית, קלעת: קולנוע / 30/04/2014 11:50
נורית ליברמן / ועוד איך זוכרת... אני ל� / 30/04/2014 12:21
אודי גלבמן / כן מרים, היה איש צעיר ו / 30/04/2014 11:51
עליזה זאבי / העלית אור על פינות שהחשיכו עם ימים... ~love~ / 29/04/2014 22:40
אודי גלבמן / תודה עליזה יקירתי...אכ� / 30/04/2014 11:52
אודי גלבמן / רעיון מבריק אכן, ותודה / 30/04/2014 11:53
יום טוב צבי / הייתה מין דממה / 30/04/2014 07:11
אודי גלבמן / ממרחק הזמן ובניתוח יצ� / 30/04/2014 11:54
חזרה ליצירות