אִוְושַׁת הַרוּחַ

יָכוֹלְתִּי לָחוּשׁ בְּפָנַי אֶת אִוְושַׁת הַרוּחַ,

לְנַחֵש אֶת הַסְעָרָה הַקְרֵבָה,

הַמִילִים הָיוּ מִתְקַצְרוֹת

הַמִשְׁפָּטִים הִסְתַּיימוּ בְּמָבַּט בּוֹהֶה וּמוֹכִיחַ

נְשִׁיפַת הַרוּחַ הַמִתְעָצֶמֶת הַיְיתָּה נוֹטָעַת אוֹתִי,

תּוֹחֵם מָבַּט בַּפְרָחִים בְּשׁוּלֵי הַצָלָחַת,

חוֹשֵׁשׁ מִתְּזוּזָה.

תֹּאכַל, הָיְיתָּה שׁוֹרֵקָת, תְּחִילָה בְּלָחַש,

בְּאַפְרִיקָה הָיוּ שְׂמֵחִים לִגְמוֹר

אֶת מַה שֶׁאַתָה מַשְׁאִיר בַּצָלָחַת.

הָעֲנָנִים הָיוּ מַשְׁחִירִים אָז בְּעֵינֵיהָ וְהַרְעָמִים

הָיוּ מַתְחִילִים לְהִתְגּוֹלֵל בַּמוֹרָד,

הָאִישׁ הַשָׁמֵן הַמֵפִיחַ בִּלְחָיָיו אֶת הַרוּחַ

הָיָה מְחֲכֵּך שִׂפְתּוֹתָיו זוֹ בָּזוֹ, בְּפִינַת הַחֶדֶר,

תֹּאכַל לָעֲזָאזֶל, תֹּאכַל כְּבָר, הָיָה קוֹלָה מִתְרָסֶק,

הֲרֵי לָנוּ גַּם אֶת זֶה לֹא הָיָה

שָׁם,

וּכְמוֹ עַל פִּי אוֹת מוּסְכָּם

הָיָה נוֹפֵחַ הָאִיש הַשָׁמֵן אֶת חֶלְקַת לְחָיָיו

וְהַסְעָרָה הֵחֵלָה

מֶחַטֵאת אֶת פְּצָעֶיהַ בִּבְרָקִים,

מְגַלְגֶּלֶת צָרֶיהַ בִּרְעָמִים

שׂוֹרֶקֶת אֶת רוּחָה

עַד שֶׁהַיוּ הָחֲלוֹנוֹת נִיגָּפִים בְּעֵינֶיהַ

וְהַזִיכְרוֹנוֹת מוּגָּפִים אֶל תּוֹכָה

דְּמָעוֹת הָיוּ מַרְטִיבוֹת אֶת עוֹנְיָיה עַד שֶׁנִטָּהַרָה

בָּחֲלוֹף הַמִיסְטְרַל,

וְהָיִיתִי מַבִּיט בָּה, בְּאִמִי, בְּעֵינָיִים שֶׁל יֶלֶד,

עַד שְׁחָדְלוּ הֶעָלִים לַזוּעַ

מִפֹּה לְשָׁם,

מִשָּׁם לְכָאן.

©