מגע ידיו (לפינת התפוח של אלי, חומר ורוח)

את מתארת את סבא אהרון ז"ל כאדם מיוחד שידע

לשלב את החומר ברוח ואף ידע להעריך את חיי הרוח

זה ניכר בדבריו החכמים-אוכל כדי לחיות-לא חי כדי לאכול

הציטוטים שלך בסוף כל כך מאפינים את אישיותו לפי שירך

איש ישר ותמים דרך היה וחי נכון

יהי זכרו ברוך של האיש היקר הזה

ריגשת אותי עד דמע כי אני לא חוויתי בחיי מהם סבתא וסבא

איזו החמצה....

מאחלת לך מכל הלב

ממני תמיד

מרים

גם אני קראתי את שירה של גלי

ודמעות עלו בעיני

ראיתי בעיני רוחי את סבא אהרוניקו שלה

ואני - שמעולם לא היה לי סבא

נדמה היה לי לרגע שהוא גם שלי.

אני מודה - התקנאתי בה

היה לה סבא כל כך נפלא.

ראיתי בעיני רוחי את הדמות הנפלאה

זו שיושבת בישיבת לוטוס על המיטה

זו שיודעת ללטף

אני מריחה את ריחו המיוחד

רואה את החיוך מרגישה במגע.

אני מודה שגם במרחק של השנים

כשסבא אהרון כבר מזמן הלך בדרך כל בשר

אני עדיין בוכה את לכתו

ואני מתגעגעת לקבל "קירקיקים" מידו

ולהכניסם לפי וללעוס ולהרגיש מתיקותם

כי מידו באו.

אני שמעולם לא היה לי סבא

אני חושבת שלו היה

סבא אהרוניקו היה יכול להיות גם הסבא שלי...

תודה גלי אהובה שהצגת בפני את סבא אהרון

תודה יקרה שאפשרת לי להכירו ולאמצו לי לסב.

תודה יקרה שלי על סבא אהרון

תודה שהוא בחר בי

תודה שיש לי אותו ואותך

כעת כשאקח לי דג מלוח

אדע לגלגל כדור קטן של לחם

ולהניח את הדג עליו ובשתי אצבעות

אכניס אל הפה - והטעם הזה המיוחד

יהיה שונה מכל טעם של דג מלוח שידעתי עד עכשיו.

יפה כתבת על סבא אהרון.

ניכר - כי היה אישיות מיוחדת-על רמה.

יישר כוחך.

ערב טוב ובשורות טובות.

ובעיקר בוקדיקוס

הייתה נוהגת אימי ז"ל להכין הרבה

לעד לזכור את מגע ידיו