חזרה ליצירות
שירים

עקוד המלך/סכינים ומכתב

יצחק אור | (07/06/2014 16:49) | 121 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
המלך עקוד, כואב ומת
הרוח החופשיה בפסגת ההר
העשב הירוק יותר, בעמק
מספרים את סיפור האהבה
בין ערביים
שעה שההרים מתים
בשקיעה
 
לו הייתי ציפור עם
כנפיים של אהבה
הייתי מהלך מילים על הגלים
 מנפץ את השתיקות הרועמות
העצובות, הכואבות
 
אני בארץ הקשת של
הזיכרונות האבודים
של הדמעות , הקשות קשות
אלה המסרבות לבקוע
עת שמש מספרת סוד לים
וגוועת
 
לזכור, לדעת
את שאבד ואיננו
רגלייך החטובות, צומחות מחצאית התכלת
הזדקרות שדייך, בחלוצה הלבנה,השקופה
טעם הגלידה בשפתייך
וניל, ונילה
לעולם
 
מהלך
 מדווש כמו משחיז הסכינים בסמטא
ליבי נחתך לוהב עד דק
אהובה ראי.
 הזיכרונות שלי עייפים
עיניי לא נושאות אותי יותר
בדולח חלקת גופך, הולך ונמוג מעימי
עינייך הקוראות אהבה
אני טובע בהן, תובע אהבתי
 
לילה
את לא באת
הדמעות, דווקא גאו ובאו
את- יונת הדואר של ליבי
בליבך
מפקיד אהבתי.

תגובות

נורית ליברמן / הזכרונות שלי עייפים / 07/06/2014 18:16
גלי צבי-ויס / בליבה מפקיד אהבתך / 07/06/2014 20:22
נטע התמר / קסום השיר... דימויי הטב / 08/06/2014 01:38
יום טוב צבי / כנפיים של אהבה / 08/06/2014 10:11
אהובה קליין / יצחק היקר / 08/06/2014 22:26
חזרה ליצירות