אָשִׁיר לָךְ עַל סַף / נסים  פרנקו

עוֹדָךְ עַל סְפִינָה בְּלֵב יָם

וַאֲנִי  כַּדָּג בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה

מֵעָלַי הַגַּלִּים בִּשְׁאוֹן דֳּכְיָם

לוּ אַךְ דַּגְתְּ אוֹתִי…

אָשִׁיר לָךְ מִדֵּי לַיְלָה בַּחֲצוֹת

תַּחַת הִילַּת הַזֹּהַר הַמוּכְסָף

אָשִׁיר לָךְ , מַמָּשׁ תָּאֵב לִרְצוֹת

אַךְ  לִבִּי נָע בִּמְעִידָה עַל סַף

בֹּקֶר חָדָשׁ רוֹעֵד בַּחַלּוֹן

וְאֹדֶם שַׁנִּי עוֹלֶה בֶּעָצִיץ

כְּמִיהָה חֲדָשָׁה נוֹלְדָה מֵחֲלוֹם

עִם קֶרֶן זִיו הַחַמָּה שֶׁתָּצִיץ

אֶל נוֹף הָרִים בְּשַׁלְוַת כִּנֶּרֶת

אֶל רוֹךְ הָאֲדְווֹת הַנּוֹשְׁקוֹת לַחוֹף

אַךְ אַתְּ  עוֹלָה  בִּי ,  וְאֵין אַחֶרֶת

אוֹתָךְ אֶחְוֶּה בְּחַיַּי  עַד הַסּוֹף

אֶתְּרוֹנֵן שָׁתוּי בְּאַפְסֵי חוּגֵךְ

וְאֶזְדַּכֵּךְ  עִם תֻּמֵּךְ בַּלֵּילוֹת

אֶת כָּל יָמַי אֶהֱפֹךְ לְחַגֵּךְ

וְכָל לֵילוֹתַיִךְ  עוֹנֶג כְּלוּלוֹת.