שירים

גמול / אילנה בר-שלום 16.8.014

גמול
בוקר בוקר
השכימה לעבודה.
שטיפת רצפות...
קומה אחר קומה
בהפסקת האוכל
מסתפקת בבגט  טונה
ושתיה קלה.
בשובה היתה סורקת
חלונות ראוה,
כלתה נפשה
לשמלת נשף לבנה.
 
יום אחד,
בהמתנה להסעה
הבחינה בשקית קניה זנוחה
בתוכה, לא יאומן! שמלה.
לא ידע נפשה מרוב שמחה,
עד שהבחינה במכונית המהודרת,
מתרחקת לדרכה.
אז הבינה,
זה הגמול על עבודה קשה.
 
"כל הזכויות שמורות"

תגובה של נורית ליברמן -
בוקר בוקר השכימה לעבודה,
כלתה נפשה לשמלת נשף לבנה.

תגובות