הַמָבָּט / נסים פרנקו

כְּשֶׁהַמַּבָּט מְטַיֵּל וְתָר

מְָעַטּוֹת לִמְשִׁיכָה

לָרֹב הוּא  קַר וְעָקַר

וְלָרֹב  רָחוֹק מִמְּךָ

כְּשֶׁהַמַּבָּט מִתְעַכֵּב וְנָח

עַל גּוֹרֵם הַמְּעַנְיֵן אוֹתְךָ

אַתָּה לוֹקֵחַ אֶתְנָח

כְּדֵי לָתֵת מֶעַצְמֵךָ

אִם בְּדַרְכְּךָ כַּר שֶׁל פְּרָחִים

אַתָּה רוֹכֵן  וּמַפְגִּין חִיבָּה

פּוֹתֵחַ אֶת הַבְּרִיחִים

אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאֵיבָה

וְקָרָה שֶׁרָאִיתָ נַחַל

אַתָּה מִתְחַבֵּר אֶל הַזְּרִימָה

יוֹרֵד אֵלָיו כְּמוֹ  זַחַל

הַלֵּב מַחְסִיר פְּעִימָה !

*

כְּשֶׁהַמַּבָּט נָח עַל פָּנֶיהָ

לְפֶתַע , זַר עוֹלָמְךָ

הִנְּךָ כְבַד - לָשׁוֹן  לְמַרְאֶהָ

לֹא מַכִּיר אֶת עַצְמֵךָ

לְרֶגַע , אַתָּה לָהּ כָּמֵהַּ

מִבְּלִי תֵּן דַּעַת  אִם הִיא עוֹנָה

מַבָּטְךָ עוֹטֵף חַמּוּקֶיהָ

וּמַפְנִים

נֶפֶשׁ מְעוּנָה .