כְּבַד פֶּה

כְּבַד פֶּה אַנִי חָשׁ,

מְדַדֶּה בְּפִתְחֵי מְאוֹרוֹת

אַחַר מִלִּים

שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶן נְגּוֹהוֹת

נָע בְּסִתְרֵי צְלָלִים

אַחַר מְשָׁלִים

נֶאֱלָם מְלֵא חֵמָה, עִם הַנֵּץ

נִאֱטַם, כְּשֶׁאוֹר גָּדוֹל מוּפְנֶה לְעֶבְרִי,

בְּדַּף צָנוּעַ אֲנִי מְכַסֶּה

טֶפַח עֶרְוָותִּי, מְקָשֵׁת קַוִּים, מְצָרֵף

בַּחֲרִי אַף אוֹתִיּוֹת לְמִלִּים

כּוֹרֶה גֵּאָיוֹת מְטַפֵּס עַל הָרִים

וְדִמְעָה צְנוּעָה עַל לֶחְיִּי, צָרִי

לְכוֹבֶד פִּי, לִלְבָבִי

וּכְשֶׁאַני מְּקַפֵּּל דַּף זֶה, עָדִין וְיָפֶה, לְמָטוֹס שֶׁל נְיָיר

אֲנִי נוֹתַר מָבִּיט בִּמְעוּפוֹ

וְקֶסֶת שְׁמֻּטָּה בְּיָדִי.

כְּבַד פֶּה וּמִילִים.

©