הסרטן.

   "הסרטן" מאת זיגי בר- אור

טיילתי שלשום על שפת הים
במקום ריק ומבודד,
לבדי, בשמש, יחף בחול החם
ולא ראיתי אף אחד.

הים סער והעלה גלים עזים
ולפתע משהו נזרק
מתוך הגלים ובין הסלעים
סרטן קטן נחמד.

הוא החל לטייל לו בחול
ועברה בי צמרמורת,
נגעתי בו ביד ורציתי לשאול
למרות הספק בתועלת.

נזכרתי לרגע בילד הקטן
באין שערות לראשו,
שבטלוויזיה הראו לא מזמן,
עם סרטן מיום היוולדו.

"תגיד לי סרטן קטן וחמוד
בגלל שמך המפורסם
יש ילדים העלולים למות
ואתה מטייל ככה סתם?"

האם אין לך בכלל רחמים?
אולי תשנה את שמך
ואולי כך יינצלו ילדים רבים
שחולים כנראה בגללך?"

הסרטן האכזר לא הגיב בכלל
והמשיך לזחול לסלעים
והילד הזה כנראה יישאר אומלל
כל יום, עד סוף החיים.

והסרטן נעלם בין הגלים...