יצירות אחרונות
כוכב מערבי (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -29/09/2024 20:58
ממני לא גונבים (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -29/09/2024 14:11
מָבוֹא לִרְגִישׁוּת (7 תגובות)
רבקה ירון /שירים -29/09/2024 13:44
ילדה בנדנדה (14 תגובות)
אילה בכור /שירים -29/09/2024 08:50
מָה אֲאַחֵל וְעוֹד לֹא אִחַלְתִּי? (11 תגובות)
אביה /שירים -29/09/2024 08:14
כך או אחרת (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -29/09/2024 06:33
כְּמוֹ סְפִינָה בְּלֵב יָם- לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (15 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/09/2024 00:31
ואז ניתך הגשם (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -28/09/2024 20:18
פוסטים
אלמנטרי ריקלין!נושא: אוקסימורון
האוקסימורון הוא אמצעי חשוב מאוד בשירה. בשל אופיו הייחודי הוא נחשב לעוצמתי ואלגנטי. שתי מטרות חשובות לאוקסימורון בשירה:
בשירה העברית נפוצים אוקסימורונים בדור השני של המשוררים העבריים (כלומר, תקופת העלייה השלישית ועד דור הפלמ"ח. בין המשוררים בתקופה זו: נתן אלתרמן ולאה גולדברג). אלתרמן, למשל, משתמש רבות באוקסימורונים, ואפשר למצוא דוגמאות לכך ברבים משיריו. להלן דוגמה מסונטה ט' של מחזור השירים אהבתה של תרזה די מון, מאת לאה גולדברג, הממחישה שימוש אירוני וסותר באוקיסמורון:
הדוברת מתארת את חוסר המגע שלה עם אהובה, באמצעות אוקסימורון: בדידות לא מסוגלת לגעת בבדידות, שהרי לו היו נוגעות, לא היו קיימות. לפיכך, האירוניה היא בתיאור אוקסימורוני של המגע המתואר לכל אורך השיר - מגע שקיים אך לא קיים. דוגמה נוספת לאוקסימורון היא בסיום הבית האחרון ביצירה "משירי הבן האובד" של לאה גולדברג:
כאן מתקיים האוקסימורון בנוגע ליחס האב כלפי הבן. לכאורה אינו מקבלו ואין בליבו סליחות, אולם החרון שבו, הכעס, הינו חרון אוהב. גם כאן, הניגוד הינו המשך לתיאור האוקסימורוני המתקיים לאורך היצירה כולה, בה הבן האובד חוזר הביתה, אך אינו חוזר בתשובה.
כתבו שיר או סיפור שבו מופיע אקוסימורון לפחות פעם אחת.
שלכם, גל תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |