דפדוף

מעורר תהיות, זועק: הימים עוברים ואת מדפדפת ביומנך, יש לך תובנות רבו והעולם מצידו כמנהגו נוהג, לך יש שכבת מגן. את טוענת כי רב לנו בארץ טפלות מקומית של יום רודף יום ועדיין מדפדפת ואין לך תשובות לכך. תודה רבה לך אלה היקרה, אחה"צ טובים.

השיר מבקש לעורר מודעות לקיום השגרתי ולשאול – האם די לנו בכך? האם אנחנו חיים מתוך תודעה ומודעות, או רק שורדים עוד יום? הוא נוגע בצורך לצאת מהשבלונה, לחפש משמעות מעבר לזרם הזמן השוטף.

שיר מעורר מחשבות כתבת קרידה.

יום שני מבורך

שמוליק

ספר המדינה

היה נהדר לכתוב על דף ולימים לדפדף אהבתי

הוא המנחה אותך בחייך, גם בדפדוף בקורותיך את רואה זאת כאלמנט דומיננטי. ותמיד תמיד מודה ומוקירה מתוך אמונה מלאה. מרגש שירך. 

.

זרי דפנה על שולחנך. על מה זרי הדפנה, אַת תוהה? כך אני 

מבינה מההמשך:

אַת מדפדפת בימי חייך, גם מסביב, מתבוננת ורואה בבירור

אֶת הטפלוּת הקיומית במעשינו הרבים בארץ הזאת.

ויום רודף יום. ואַת מדפדפת עוד.

לא-קל השיר, לא-קל מה שהעלית, אלה אהובה.

תודה רבה-רבה-רבה לך עליו והמשך יום נעים ומיטיב. 

שלך, <לב>

רבקה

---

טפלות קיומית

שאינה ממוקדת בעיקר

ויום רודף יום

כיום אתמול כי חלף