תָּר אוֹתָךְ  / נסים פרנקו

תָּר אוֹתָךְ בֵּין פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה

בְּתוֹךְ קָמָה זְהוּבָה

נֶחְבֵּאת , מִכָּל מַבָּטַי

תָּר אוֹתָךְ מִפְּנִים וּמִבָּר , וְאֵינֵךְ -

לְעִתִּים עוֹלָה מְגַחֶכֶת

לְעִתִּים חַפוּיָה , אֲפֵלָה

תָּר אוֹתָךְ בִּשְׁעַת עִנּוּגִים

וְאֵינֵךְ מֻשֶּׂגֶת…

עֵת רַבָּה שֶׁלֹּא חִייַּכְתְּ

וְאֵין תּוֹחֵם לְסִבְלֵךְ

וּמוּעֲקָתֵךְ  דְּמוּמָה.

תָּר אוֹתָךְ  וְאַתְּ שְׁקוּעָה

פַּעַם יוֹקֶדֶת וּפַעַם בִצְנִינִים

שׂוֹרֶפֶת זִיכְרוֹנוֹת , מַקְפִּיאָה אֲהָבוֹת

נוֹשֵׂאת תַּוֵּי לַחַן שָׁגוּי , מֻתְחָל

וְקִצּוֹ אֵין מְפָרֵשׁ…

תָּר אוֹתָךְ  בְּמַבָּט בּוֹהֶה

עִם כָּל מַבָּט לֹא יַצִּיב , מִשְׁתַּנֶּה

בַּאֲתָרִים הֲזוּיִים וּבִבְאֵרוֹת חֲרֵבוֹת

בֵּין פְּסָגוֹת, וּגֵאָיוֹת עֲלוּמִים

תָּר אוֹתָךְ

בְּזִרְמֵי אֲשֵׁדוֹת הוֹמִים

אֲתוּרֵךְ עַד

מְצוֹא

נַפְשִׁי.