אִם תֵּלֵךְ / נסים  פרנקו

אִם תֵּלֵךְ בְּיוֹם בָּהִיר

קַח אִתְּךָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ

קַח אֶת קוֹל הַצִּפֳּרִים

אִם תֵּלֵךְ

אָז אֶחְיֶה רַק עַל אֶמֶשׁ

אֶאֱסוֹף הַפֵּרוּרִים

אַךְ אִם תִּישָּׁאֵר

אֶהֱפוֹךְ לְךָ אֶת הַיּוֹם

לִתְקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל אוֹשֶׁר

אֲיַפֶּה אֶת חַיֶּיךָ בְּתֹם

רַק  אִם תִּישָּׁאֵר –

וְהָיָה וְתֵלֵךְ

אֵדַע שֶּׁהַכֹּל כְּבָר נִגְמַר

שֶׁאֵין לִי דָּבָר בַּיָּד

כָּל מַה שֶּׁקָּרָה , נֶאֱמַר

טַעַם רֶגַע מָתוֹק נִכְחַד

וְטוֹב לְךָ  שָׁם , לְבַד…

אַךְ אִם תָּשׁוּב

אֶהֱיֶה כָּאן כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי

אֶרְקוֹם לָנוּ רֶגַע חָדָשׁ

טָעִיתָ , וְאַף אֲנִי טָעִיתִי

אֶהֱיֶה שֶׁלְּךָ  בְּלֵב מוּחָשׁ

רַק  אִם תָּשׁוּב –

בִּהְיוֹתֵנוּ יַחַד

לֹא אֲנִי רִאשׁוֹנָה אֶעֱזוֹב

אֶבְחַר אֶת דַּרְכִּי מִן הַלֵּב

לְעוֹלָם שׁוּב לֹא אֶעֱגוֹב

וְאֶדְאַג שֶׁתָּמִיד נִשְׁתַּלֵּב

מִבָּר וּמִפְּנִים – נִתְאַהֵב .