חסידה האישה והחסידה-אגדה

חסידה.

פעם היו אומרים לילדים שהחסידה הביאה אותם,

אז, כנראה ,הילדים לא שאלו שאלות.

ואולי אולי  היו חסידות מביאות תינוקות יש מאין

ואז היו הנשים  המתחסדות   יכולות לספר לילדים

על החסידים מבלי להיכנס לפרטים,

כי בחדרי חדרים היו החסידים שותפים לחסדים.

וזה מביא אותי לסיפור הבא על אשה אחת ושמה  חסידה שלא הרתה ולא ילדה,

כל יום היתה נושאת עיניה למעלה לשמיים ומבקשת ,

אנא, שרק יהיה לי פרי בטן,ילד או ילדה ובעצם לא משנה לי מה.

ואז יום אחד בעודה מביטה לשמיים למעלה ראתה להקת חסידות עפה מעל,

"הרי אמא שלי אמרה לי שהחסידה הביאה אותי?

"אז אולי היא תביא גם לי תינוקת קטנה, אבקש ואתפלל אליה".

הרימה חסידה  האשה,את ידיה אל על, פרשה לצדדים עצמה את עיינה,

 [כי כך אמה אמרה לה שמתפללים].

חסידה,  האשה, התפללה בכונה רבה, שעה ארוכה עמדה כך והיא ממלמלת תפילה. כך עשתה ימים רבים.

כשנכנסה אל ביתה השאירה תמיד את החלון פתוח.

היא האמינה באמת ובתמים שמהחסידות תבוא ישועתה, מה עוד ששמה  חסידה, " אולי אימי דיברה אמת וחסידה הביאה אותי"

אחרת למה נקראתי חסידה?" כך, במחשבה זו נרדמה .

לילה אחד חלמה חלום ובחלומה ראתה תינוקת מונחת על מיטתה,

תינוקת שחורת שיער ומתוקה להפליא,

הביטה לכיוון החלון וראתה איך הוילון מתנפנף כאומר שלום,

הסתכלה החוצה וראתה את החסידה מנפנפת בכנפים כאומרת:

" הנה הבאתי לך תינוקת שמרי עליה: אשמור, מבטיחה, לחשה חסידה האשה והתעוררה.

על המיטה לא היתה תינוקת, חסידה התאכזבה,היתה בטוחה שהחלום הפך למציאות.

בכל זאת,  החליטה  להתיחס אל החלום כאילו יהיה מציאות,

"אני אכין עריסה לתינוקת , אסרוג לה שמיכה, כובע  ואפודה,

אתפור לה בגדים  ואולי כאשר הכל יהיה מוכן החסידה תופיע.

חסידה האשה, התחילה לעבוד במלוא המרץ,  אספה חומרים מכל המינים והתחילה לעבוד על העריסה, עריסת חבלים ,חזקה ויפה ומרופדת בבדי כותנה רכים,

ומצע  שמה מנוצות אווזים.

  תלתה עליה  חיות קטנות שסרגה  במו ידיה. זהו העריסה מוכנה.

שבוע ויותר ארכה העבודה וכאשר התעיפה ישבה על הכורסה הרכה שלה וסרגה.

עכשיו עבדה במלוא המרץ על הסמיכה ועל הבגדים,

בקושי ישנה ,בקושי אכלה, נחושה היתה לסיים הכל במהרה.

כעבור חודש הכל היה מוכן ומסודר על כוננית יפה שצבעה וחידשה עבור התינוקת.

החלון עדיין פתוח ביום ובלילה ותפילתה ממשיכה להדהד ברחבי החדר ונכנסת לכל פינה ועפה לשמיים ואולי מגיעה גם לחסידות.

ערב אחד  חורפי, גשום במיוחד, אחרי התפילה היומית שלה ,

 סגרה חסידה האישה את החלון, שלא כהרגלה והלכה לישון.

באמצע הלילה שמעה דפיקות חזקות על החלון, הדפיקות הפכו להיות חזקות ונואשות מרגע לרגע, חסידה חשבה שהיא חולמת אך לשמע הדפיקות היא התעוררת ושמעה שהדפיקות באות מכיוון החלון, אולי זאת הרוח שדופקת כך?

ניגשה לחלון וראתה דמות מטושטשת מעבר לחלון , פתחה מעט וראתה חסידה גדולה ובמקורה  אחזה  חבילה.. לא יאומן בלילה כזה מה עושה פה חסידה,

ומה יש לה בחבילה, ?

חסידה האישה פתחה את החלון לרווחה, נכנסה  החסידה פנימה ,הניחה את החבילה על המיטה ועפה משם.

מיהרה חסידה האישה לסגור את החלון, ניגשה ופתחה בזהירות  את החבילה וראתה בפנים תינוקת חמודה להפליא,מימיה לא ראתה תינוקת יפה כזאת.

תלתלים שחורים ורכים עיטרו את ראשה הקטן.

פניה עגולות, מושלמות וזוג עיני ענבר גדולות ופקוחות לרווחה כמסתכלות ובודקות את הסביבה.

החסידה הביאה לי תינוקת, "אשמור עליך מכל משמר ואגדל אותך באהבה ובשמחה",

אמרה חסידה לתינוקת. "תודה לך אלוהים שנענית לתפילתי ותודה לך חסידה טובה שהביאה לי אותך" בזהירות הרימה חסידה את התינוקת וחיברה אותה בחום.

עכשיו אני צריכה לבחור לה שם, תוך כדי הכנת אוכל לתינוקת חשבה על שם מתאים..אקרא לה...או אולי. אני יודעת ,  אקרא לה,  נתנאלה, כי האל נענה לתפילתי ושלח  לי אותה.

ועכשיו אתכנן לה מסיבה ואזמין את כל החסידים לבוא לשיר ולנגן.

במשך כמה ימים תכננה את המסיבה לפרטי פרטים.

הייתה זו מסיבה שכמוה לא נראתה ולא נשמעה.

החסידים לבושים כולם חולצות לבנות ומכנסיים שוחרים,

דמו ללהקת פינגווינים, מחזה מרהיב, הם רקדו ושרו עם  כינורות וחלילים ,

למעלה  בשמיים  חסידות  התעופפו ופרסו  כנפיים , כאומרות בזכותנו המסיבה הזאת.

ולמטה  אנשים מכל הגילים ועימם ילדים  יצאו במחולות, 

אפילו הנשים המתחסדות שתהו מאין הגיעה לחסידה האישה פתאום תינוקת כזו מקסימה ויפה והיו בלי סוף מרכלות הצטרפו למעגל והיו מרקדות .

אבל לחסידה זה לא  הפריע, שירכלו להם.

 היא חיבקה את התינוקת שלה ורקדה איתה, יחד עם כולם.