שורריי בני האלמוות

      שׁוֹרְרַי בְּנֵי הַאָלְמָוֶת / נסים פרנקו

בִּיאָלִיק עוֹדוֹ בַּחַיִּים, וְאוֹחֵז בְּיָדוֹ כְּבָלִים

אַלְטֶרְמָן, עוֹד יוֹשֵׁב בְּ"כָּסִית"

וְרוֹשֵׁם, בְּשָׂפָה צִיוּרִית, אֲפוּף אֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל

טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי הַמִּתְאַמֵּץ לָקוּם

וּמְדַדֶּה לְעֵבֶר קְהַל חֲסַר מְנוּחָה

אֲלֶכְּסַנְדֶּר "פִּין", הוֹלֵךְ בְּנִדְנוּד

וּמְמַלְמֵל הֲבָרוֹת קְטוּעוֹת וּסְתוּמוֹת –

וּלְכָל אֵלֶּה, כַּבְלֵי מְשִׁיכָה

אֶל הַבִּלְתִּי מוּשָׂג, אוֹזְקִים אֶת

שׁוֹחֲרֵי הַמִּילָה הַיָּפָה, אֲלֵיהֶם

מַצְמִידִים אוֹתָם לִיצִירוֹתֵיהֶם הֵם

עַד שֶׁהַיְצִירוֹת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁנּוֹצְרוּ

נֶעֱלָמוֹת וְגַזוֹת, וְעַד הַיּוֹם אֵין

כֹּחַ שֶׁיְּבַטֵּל אֶת הַסְּגִידָה

הַבִּלְתִּי מוּבֶנֶת, לְלֵיחַם שֶׁל אֵלֶּה -

וְשֶׁיֶּשְׁנָם הַטּוֹעֲנִים

שֶׁהוּא מִזְּמַן כְּבָר הֶחְמִיץ.

כָּל הַיּוֹצֵר שִׁירָה מְחֻדֶּשֶׁת

אוֹ בְּסִגְנוֹן דּוֹמֶה

נִשְׁאָב בְּעַל כּוֹרְחוֹ אֶל

שִׁפּוּט קְלוֹקֵל, הָדַּן אוֹתוֹ לִכְלָיָה

וְסוֹפוֹ הוּא, דְּרִיכָה בַּמָּקוֹם

וּלְלֹא מוֹצָא מִן הַלַּיְלָה.

הַאֵין זֹאת כִּי הִגִּיעַ הַקֵּץ

לְמַה שֶׁעוֹמֵד לְרוֹעֵץ

לְכָל כּוֹתֵב שִׁירָה הֶחָפֵץ

לְהַבִּיעַ תְּחוּשׁוֹתָיו מִבְּלִי לְהִוָּעֵץ

אוֹ שֶׁמָּא תָּלוּי הוּא

חַי וְנוֹשֵׁם, עַל עֵץ.