חזרה ליצירות
שירים

ילדותי משיחה לצידי - תזכורת לפסטיבל שירי הילדים: 1.12.2014

אודי גלבמן | (17/11/2014 16:26) | 66 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל


ילדותי משיחה לצידי

קלת צעדים,

מהורהרת משהו

עצובה במידה, על שהייתי

לידה וניטלתי ממנה-

למקומות אחרים.


ואני מתבונן בה

בעת שהשמש קופחת 

מעל ראשי -

והמדבר מתנה את תנאיו,

והרוח סוערת,

 והגשם ניתז קפוא -

אל כתפי.

והיא שם לידי.


והיא נוטלת כינור,

וידיה העדינות פורטות

על מיתריו את ימי שירת

חיי ההם ,

ועיניה נעצמות בכאב 

בעת שהיא נזכרת

באשר אהבתי -

ואיננו עוד.


ואז אני ממשיך לצעוד-

ועיני שלי אפורות.

והיא שחה לי כי -

תמיד תהיה שם לידי,

שאין לה מקום אחר ללכת,

שגעגועיה הנם מפרשים אבודים ממילא-

בעננים עצובים שלא ייגמרו לעולם.


והיא משתרכת אחרי.

יש והיא מרימה בדל חיוך, שאבד

לי בין השיחים -

ואגב כך מגישה לי פרח :

של עוד זכרון אובד. 


תגובות

חזרה ליצירות