דור הולך ודור בא/דויד סמוכה

שיר ילדות
בס"ד                                                                                            20.10.2009

דור הולך ודור בא/דויד סמוכה

זיכרון של געגוע,

כיסוף וערגה.

לימים של תום,

לילדות מתוקה.

משחקי החברה,

שלטו "בכיפה".

קלס ותופסת,

והשתייכות  ל"תנועה".

עת סביב פנס הרחוב,

התקבצה "חבורה".

ומרחוק בפרדס.

נשמע קולו של התן.

עת לכל "חבורה",

היה קוד ושריקה.

פירות אכלנו חופשי,

מפרדס ומקשה.

בזמננו התענגנו,

על גלידה וגזוז.

בילוי שהוגבל,

מקסימום עד חצות.

היום הקידמה,

אי אפשר להשוות,

לא יוצאים לבלות,

ללא אלכוהול.

חוזרים לפנות בוקר,

מבילוי במועדונים,

אין תום ותמימות,

את המחר מקדימים.