אבא, תקנה לי.

אבא, אני רוצה שתקנה לי טרקטור

ושאהיה גדול אני אהיה דוקטור,

אבא, קח אותי עכשיו לטייל

ותקנה לי גם סוכריה על מקל. 

כך זה מתחיל כבר בגיל שלוש 

חלילה לבקש, אלא לדרוש,
אבל זה כלום זו רק התחלה,
חכו מה שמחכה לי בשנה הבאה.
 
למה קנית לאחותי בובה  

ולי לא מגיעה שום מתנה?

אתה רק אוהב את אחותי,

למה אתה לא מתחשב גם בי?

ולמה קנית לאמא שמלה  

ולי מספר שאתה בחובה?

אני תמיד הילד המקופח, 

שאצלך אני תמיד נשכח. 

אז אבא, תקנה לי לפחות אופניים 

הבטחת מאז שהייתי בן שנתיים  

ולמה כולם כבר היו באילת  

ואותי לא לקחת אפילו פעם אחת.

אבל זה עוד כלום מה שצפוי
שהבן ידרוש מאבא ללא דיחוי,
כאשר הוא לבר מצווה יעלה
ובמקום שוקו כבר קפה ישתה.

רשימה ארוכה של דברי חשמל
תוגש לאבא, על הזמן חבל,
ואבא יעבוד שעות נוספות
כדי לספק את כל הדרישות.

מחשב עם מסך שטוח,
סירה וגם גלשן רוח,
מצלמה דיגיטלית וגם די.וי.די.
וזה עדיין לא השיא.
 
אולי שיחפש לו אבא אחר
איזה פראייר או אחד מפגר,
שיוכל לספק את כל הרשימה
ואותי יעזוב קצת במנוחה.
 
אבל זו רק מחשבה כלפי חוץ,
כי בסוף אבא יקנה כל שנחוץ,
כי אבא זה אבא ואין תחליף,
לכן לבנו הוא תמיד יקשיב.
 
אבא יעבוד במפעל ויזיע,
כי לבן שלו הכל מגיע,
אז אל תספרו לי סיפורים,
מכיוון שכל האבות הרי דומים.
 
וכשהבן יעמוד מתחת לחופה
הוא ייזכר איך אבא שלו היה,
וכך ינהג גם הבן כלפי בנו שלו
שהרי הבן זה תמיד עולם ומלואו.