השכחת בתי ?

הַשָׁכַחְתְּ בִּתִּי?

נסים פרנקו

שׁוּב לֹא בָּאת אֶל הַשׁוּלְחָן

לִסְעוֹד אֲרוּחָה דַּלָּה

וַהֲרֵי, הִבְטַחְתְּ לָבוֹא

וַאֲנִי לוֹעֵס אֶת הַתִּקְוָה

בְּהַבִּיטִי אֶל הַחַלּוֹן…

שׁוּבֵךְ, אָז נֶאֱמַר מֵעֵינַיִךְ

גַּם בְּבוֹאֵךְ אֶל אַרְמוֹנוֹת

חֶרְמֵשׁ הַסַּהַר יָאִיר דְּרָכַיִךְ

וְיוֹבִילֵךְ, אֶל אֵלֶּה הַזְּרוֹעוֹת ?

וַאֲנִי, עַל הַכִּסֵּא הַמֶיוּשָׁן

יוֹשֵׁב מַמְתִּין בְּחַדְרִי הַדַּל

וְעוֹלֶה לַחַן עַתִּיק וְנוֹשָׁן

שֶׁחוֹנֵק בַּגָּרוֹן וְלִבִּי, עִנְבַּל…

מִדֵּי פַּעַם עוֹד עוֹלִים פָּנַיִךְ

וְהִנֵּה, אַתְּ שׁוּב כָּאן, עִימִּי

וּלְרֶגַע נְהִירִים מִסְתָּרַיִךְ-

וְשׁוּב, בּוֹגֵד בִּי חֲלוֹמִי.

בּוֹדֵד וְרָכוּן, וְזִקְנָה קוֹפֶצֶת

מְייַחֵל, אֶת פָּנַיִךְ לִרְאוֹת

וְכָל עֶרֶב, נַפְשִׁי מַה נִכְסֶפֶת

אֶת בּוֹאֵךְ בִּתִּי, וְעֵינַי לִרְווֹת.