תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

בס"ד                                                                                                    7.12.2014
תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ /דָּוִיד סָמוֹכָה דּוּדִי

הַחַיִּים חֲזָקִים מִכָּל דָּבָר,

יִצֵּר הַהִשָּׂרְדוּת קַיָּם בָּאָדָם.

אַף אֶחָד לֹא מְמַהֵר לְהִכָּנַע,

לֹא מַקְדִּים לְהָנִיף אֶת הַדֶּגֶל הַלָּבָן.

תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ נוֹבְעִים מֵאֱמוּנָה,

בִּיכוֹלֶת הָאָדָם לְהִתְמוֹדֵד וְלִגְבֹּר.

לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שֶׁלְּמַה שֶּׁיִּהְיֶה טוֹב,

לִפְנֵי שֶׁלְּעַצְמוֹ הוּא כּוֹרֶה בּוֹר.

תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ זֶה  לְנַצֵּחַ כְּאֵבִים,

לַחְרֹק שִׁנַּיִם וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכִים .

לַעֲקוֹף יֵאוּשׁ בִּלְבּוּל וַחֲרָדָה,

לֹא לְמַהֵר וְלִשְׁקֹעַ בְּמָרָה שְׁחֹרָה.

תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ זֶה הַחוֹסֶן הַפְּנִימִי.

לִרְאוֹת לַמֶּרְחָק לֹא לִהְיוֹת צַר אֳפָקִים.

לָדַעַת שֶׁהַמָּחָר יָאִיר לָנוּ פָּנִים,

לְאַחַר לַיְלָה אֲפֵל הַשֶּׁמֶשׁ תְּחַיֵּךְ וְתָאִיר.

תַּעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ יֵשׁ בְּכָל אָדָם,

בַּחוֹלֶה בַּנָּכֶה בַּיֶּלֶד וּבַמְּבֻגָּר.

כָּל מִתְמוֹדֵד עוֹבֵר דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים,

עַד שֶׁבְּתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ מַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים.

בְּרֶגַע שֶׁהָאָדָם נִשְׁבַּר וְהַיֵּאוּשׁ גּוֹבֵר,

שׁוֹלְטִים בּוֹ הַבִּלְבּוּל הַחֲרָדָה וְהַכְּאֵב.

הָאָדָם שׁוֹקֵעַ  וְנִשְׁאָב לַחִדָּלוֹן,

זֶה הָרֶגַע שֶׁהוּא מֵמִית עַל רֹאשׁוֹ אָסוֹן.

מִתּוֹךְ הַכָּאוֹס וְחֹסֶר הָאוֹנִים,

אָדָם צָרִיךְ לְשַׁנֵּס מָתְנַיִם.

אָז תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ,

יִשְּׂאוּ אוֹתוֹ לַנִּצָּחוֹן עַל כַּפַּיִם .

שָׁבוּעַ טוֹב