נְסִיכָה בָּת כַּרְמֵל

הַשָׁנִים כּמוֹ חַלְפוּ לְאִיטָם מְעָלָיִיךְ.

כְּמוֹ מְאוּם מְעוֹלָם, בָּךְ לֹא הִשְׁתָּנָה,

רוּח סְתָּיו נְעִימָה, כְּלְטִיפָה לִלְחָיָיִךְ,

תָּו לְתָּו שִׁיר חָדָשׁ, לִכְבוֹדֵךְ מַלְחִינָה.

שׁוּב הַתָּן בָּלֵילוֹת מְיַילֵל בָּכְּרָמָיִיךְ.

זְנָב-שׁוּעָל, עַרְמוּמִי, צֵל חוֹמֵק בָּשָׂדוֹת.

אוֹר חָמָה לָךְ יוֹמָם, יָאִיר מְעָלָיִיךְ,

בָּלֵילוֹת אוֹר יָרֵח, יִלְחַשׁ לָךְ סוֹדוֹת.

בִּתְּכוֹל רוֹם שָׁמָיִם, נְסִיכָה בָּת כַּרְמֵל.

בָּךְ הָרוּח, הָיָם, לוֹבֶן קֶצֶף גָּלִים.

וְעִם בּוֹא רֶדֶת יוֹם, גַּם שִׁירִי מִתְגַלְגֵל

שָׁב נָבוֹךְ אֶל הַשֶׁקֶט, אַט נֵחְבָּא אֶל כֵּלִים.