בְּלֵיל אֲהָבִים

עוֹד אֱתְעָנֵג לִי עַל רֶגָע שֶׁל שִׂיא,

עוֹד אֵכְאַב אֶת שִׁבְרֵי סִיוּמוֹ.

וּכְנָעַר נִסְעַר אֳלָקֵט רִסִיסִים,

מֵחֲלוֹם שֶׁנִגְלָה לִי שִׁבְרוֹ.

וָאֲנִי בּוֹ עֵירוֹם, מִתְפָּתֵל אֶל עָפָר,

רק לדעת אותך מקרוב,

וְלָחַשְׁתִי אֶת שְׁמֵךְ, וְקוֹלִי בִּי נִיחַר,

עֵת הָיִיתְ לִי מִשְׁכָּן לְאֱהוֹב.

וְרֵיח גּוּפֵךְ עוֹד מַלְהִיט בְנִימָיי,

כְּמוֹ דָבַק בְּגּוּפִי וְנִרְעַד.

בְּלֵיל אֳהָבִים שׁוּב גִּילִיתְ אֶת עֵינָיי,

אֵיךְ מִנֶצַח נוֹתָר רַק מְעָט.